העבודה שלי היא כמו הבית שלי ואני משקיעה את כל כולי בה, אבל המנהלים לא מפסיקים לשים לי רגליים

היי, אני עובדת ברשת ענק כבר שנתיים 6 פעמים בשבוע.
אני בעלת מזל שאני עובדת בתחום שאני מאוד אוהבת ולא משתעממת ממנו גם אחרי שנתיים- מכירות
אני אוהבת לעבוד עם לקוחות ולמכור, באווירה צעירה וכיפית. זה החיים שלי
הבעיה היא ההנהלה- אני פשוט לא מסוגלת, יש לי סגן מנהל שהוא פשוט דיקטטור, אני משקיעה את כל כולי בעבודה והבחור פשוט כל פעם מעיר לי ובטוח שאני עובדת שפשוט באה רק כדי לקבל כסף בלי להתאמץ וללכת הביתה - מה שממש לא נכון,מעיר רק לי על שטויות קטנות ומוריד לי את המוטיבציה למכור,
אני חושבת שאני עובדת מעולה שמתנדבת לכל דבר שהמנהלת מבקשת גם בלי לקבל תמורה, רק כדי שסוף סוף תהיה חיובית כלפיי, אני עוזרת לכל המוכרים האחרים עובדת שעות על גבי שעות בלי הפסקה וחוזרת גמורה הביתה וזה בא על חשבון המשכורת שלי כל הזמן ולא אכפת לי כי המקום הוא כמו הבית שלי ותמיד עם חיוך אבל פשוט בלתי אפשר כשכל פעם שאני באה לעבוד אני מקבלת כל הזמן זעיפות פנים.

גם המנהלת שלי נוראית, אם היא רואה פיסת נייר על הרצפה או הדבר הכי שטותי היא מתחרפנת עליי, מרכלת עליי עם מוכרים אחרים וטוענת שאני עושה חצי עבודה ושמה פס על הבקשות שלה- מה שממש לא נכון!! (היא אומרת את זה רק מאחורי הגב שלי ואני תמיד שומעת שיחות שלה עם עובדים אחרים על כל שטות הכי קטנה היא עושה מזה כאילו אני נוכלת שרוצה לפגוע בחנות ובמכירות)
אני מכניסה לה יםםם של כסף כי אני באמת מוכרת מעולה וכל הזמן הלקוחות רק מחמיאים לי , זמינה כל הזמן (רוב העובדים אצלנו סטודנטים שאף פעם לא זמינים) אבל היא פשוט לא סובלת אותי , פשוט לא אכפת לה אם זה היה עובד אחר היא הייתה מרוצה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר. המצב הנפשי שלי בכללי לא טוב והעבודה הייתה המפלט היחידי עבורי, עכשיו גם שם רע לי נפשית וזה פוגע לי במוטיבציה למכור וגם במשכורת
אני מעדיפה שהיא תפטר אותי מאשר שתדבר עליי ככה מאחורי הגב ותתן לי הרגשה שהיא עושה לי טובה שהיא לא מעיפה אותי
שתבינו שאני באה חולה!!!! לעבודה עם חום למשמרת של חג שהמקום מפוצץ ואפילו כמעט התעלפתי במשמרת והיא יודעת שאני חולה ורואה שאני לא בסדר ואפילו לא מעריכה את זה שאני באה ולא יוצאת לחופשת מחלה (שמגיעה לי) אלא באה לעבוד כי אני יודעת שחסרים לה ידיים עובדות ובחיים לא שמעתי ממנה תודה!!!!!
רק לפרוטוקול, אני עובדת בקניון שבו כל העובדים מכירים את כולם, וכולם יודעים כמה מכירות אני עושה! קיבלתי המון הצעות עבודה ממנהלים שהיו מתים שאני אמכור אצלם תמורת שכר גבוה יותר ודחיתי את כולם כי אני באמת אוהבת את המקום עבודה שלי
היחס הזה התחיל לפני שנה ועם הזמן הוא הולך ונהיה גרוע יותר
אני לא יודעת מה לעשות. אני אוהבת את הרשת שאני עובדת בה ואפילו רציתי להתקדם בה אבל אני כבר לא מסוגלת, בזמן האחרון כל משמרת אני חוזרת בוכה הביתה כי רע לי, אני קורעת את התחת ולא מתלוננת ולהם יש בעיה עם כל דבר שאני עושה, הגעתי למצב שאני מפחדת לדבר, לייעץ לשאול משהו כי תמיד אני אקבל פרצופים והשפלות. הייתי בטוחה שזה מקום שאמשיך לעבוד בו עוד שנים רבות אבל זה הכה בי בפרצוף היחס שלהם כלפיי ואני נפשית לא יכולה יותר זה מדכא אותי

. לא בא לי לזרוק את העבודה הזאת אחרי ותק של כמעט שנתיים (שבשבילי זה הרבה כי אני לא הסתדרתי באף עבודה אחרת- מכירות זה פשוט השם השני שלי) זה המקום היחיד שעבדתי בו ואני מפחדת שבמקום אחר יהיה לי יותר רע כי לא בא לי ללמוד מחדש מקום חדשו לקח לי זמן להשתקע וזה הפך להיות הבית שלי והעבודה הזאת מסודרת ומשלמים לי לא הרבה אבל לא מעט.
מה לעשות, להתפטר? לעבור ממול למתחרים? אוף אני מרגישה מיואשת...