היי, אני בת 15.
אני לא מהאנשים שלוקחים קשה את גיל ההתבגרות, באמת, אבל אמא שלי גורמת לי לכעוס בצורה שלא מתאימה לי.
אני מודעת לעובדה שאמא שלי היא אדם עם הרבה מאוד רגשות סוערים ודאגה, אבל די נמאס לי. אני כבר בת 15 ואח שלי בן 17 ועדיין אסור לנו לחזור הביתה באוטובוס בשעות סבירות לחלוטין כמו 21:00. אמא שלי בעצמה לא נוהגת, שולחת את אבא שלי לקחת אותי מכל מפגש חברתי בשעות הכי מוקדמות שאפשר ואז מתלוננת שאנחנו הורסים לה את הערב עם הבילויים שלנו. אני בקושי יוצאת עם חברים ולפעמים המפגשים מסתיימים בשעות קצת יותר מאוחרות. לכל ההורים של החברים שלי אין שום בעיה שייסעו לתל אביב ברכבת או ילכו לאיזשהו מקום או יחזרו הביתה בשעות הערב- לילה המוקדמות באוטובוס. אני מבינה שזו הגבלה שנובעת מדאגה, אבל זה הורס לי את החיים החברתיים לחלוטין. אני צריכה לעבור משא ומתן עצום עם אמא שלי עד שיש לי אפשרות לנסוע למקומות והכל צריך להיות תחת שליטתה. לפעמים אני פשוט מודיעה מראש לחברים שאני לא מגיעה כי אין לי כוח לריב עם אמא שלי על זה.
זה הגיע למצב שאני פשוט עושה דברים בלי ידיעת אמא שלי ואז היא כועסת.
נניח, נסעתי לתל אביב לפגוש חברים ואמרתי לה שאהיה רק בעזריאלי ולא אצא משם- אבל כן יצאתי להסתובב למרות שהיא לא מרשה. מציק לי שאני צריכה לשקר לה. פשוט אי אפשר לדבר איתה על כלום והיא תמיד צועקת שאנחנו לא מבינים את הסכנות שבחוץ ושזה בגלל שאני בגיל ההתבגרות.
מה לעזאזל אפשר לעשות במצב הזה? אני לא רואה איך אפשר לדבר איתה על זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025