בקשר כבר שנתיים וחצי, לפניו מישהו כמה שנים שבר לי את הלב. משתגעת! מה לעשות?

היי אני משתגעת בתוך עצמי מקווה שתוכלו לעזור לי
אני במערכת יחסים כבר שנתיים וחצי, לפניו היה לי מישהו כמה שנים ששבר לי את הלב...הוא ממש התעלל בי נפשית ולא הייתי מסוגלת לעזוב כי הייתי אובססיבית. אחרי שהוא עזב הייתי בדיכאון... עם הזמן הכרתי את הנוכחי, שהיה מדהים וגרם לי לשכוח לחלוטין מהאקס.. הבעיה שהדפקה בי עדיין נשארה..יש לי סוג של חרדת נטישה, ומחשבות אובססיביות כל הזמן...אני כל הזמן מפחדת שיבגוד בי. אני יודעת שאין לו סיבה, ואנחנו גרים ביחד והוא איתי רוב היום, אבל איכשהוא בנים תמיד מחפשים את החופש הזה, את הלצאת עם חברים ולהתפרק,
מה גם שיש לו חברים שבוגדים ואני מאוד לא אוהבת את חברים שלו... הם טיפוסים לא רציניים כאלה בחיים, רובם לא לומדים ורק מעשנים רוב היום(אין לי בעיה ספציפית עם עישון, כשזה במידה), מחפשים לעשות כסף קל משוק ההון או משטויות...רבנו הרבה על החברים שלו, והוא מצידו לא רוצה להכיר חברים חדשים באזור שאנחנו גרים בו..אז יוצא שהוא איתי רוב היום או בעבודה...חבר שלי לא לומד, ואני מנגד עוד מעט מסיימת תואר (הנדסה). אני לא יודעת איך לראות את העתיד איתו..אני ממש ממש אוהבת אותו, ולא מסוגלת להיפרד מימנו, גם לא מאוד רוצה...אבל אני רוצה שהוא ישתנה, שיתחיל לקבל רצינות בחיים וילמד משהו או יחתור למקצוע הוא כבר בן 25...(הוא לא יודע מה הוא רוצה ללמוד, ומההיכרות איתו הוא גם לא יידע בעתיד),
טוב לי איתו בגדול, הוא מצחיק והוא מתחשב נורא, הוא עוזר המון והוא עבר לגור איתי בעיר שלי כי אני לומדת פה...אבל המחשבות מטריפות אותי..ואני לא יודעת אם זאת שוב אני או שיש באמת בעיה..
אני מפחדת כל הזמן שיימאס לו ושיעזוב..אנחנו כבר בקושי שוכבים כי השיגרה מעייפת אותנו,(כשאני יוזמת הוא תמיד זורם...אבל טוען שהוא חושב שלי לא בא אז לא יוזם אף פעם) אין הרבה התלהבות מהצד שלו של לעשות דברים ולחזר...גם אין לו הרבה תחומי עניין או חברים כפי שציינתי רק את אלה שאני שונאת אבל הם גם לא גרים לידינו...תמיד כשהוא חוזר הביתה ופוגש איתם הבטן מתהפכת לי...הוא לא מעוניין בתחביבים, הוא לא ממלא את עצמו במשהו מלמד העבודה ולראות טלויזיה למרות שאמרתי לו שזה לא בריא לקשר...אני מרגישה שהוא נכנס לדיכאון קצת בגלל שעבר לגור איתי והתנתק מכל הסביבה שלו, מצד שני והא טוען שלא רוצה לעזוב אותי.
אני מוצאת את עצמי אובססיבית אליו ואני לא רוצה את זה! לא רוצה להרוס גם את הקשר הזה, מצד שני לא יודעת איך לשחרר בקטע של החברים ובקטע של המחשבות שיעזוב אותי, ובקטע של הלימודיםקריירה ....אפשר בבקשה עצות?
מה לעשות?