מה לעשות כשאת ספק מאוהבת ספק לא בחברה הכי טובה שלך?

היי לכולם,

יש לי חברה שהיא החברה הכי טובה שלי. באמת. אנחנו בלתי נפרדות כבר כמה שנים טובות, הכרנו בתיכון, שירתנו ביחד בצבא, וכרגע אנחנו גרות יחד בתור סטודנטיות. היא אחד מהאנשים שאני הכי אוהבת בעולם, באמת, ברמה של משפחה. עברנו המון ביחד. לא ממש מדמיינת את החיים שלי בלעדיה, מבחינתה זה אותו הדבר. כולם קוראים לנו בצחוק זוג נשוי, כי אנחנו באמת כאלה. רק שאנחנו לא באמת זוג.

שתינו ביסקסואליות. ו... לפעמים עבר לנו בראש שאולי כדאי לנו לנסות להיות זוג, כי למה לא? אנחנו כל כך אוהבות אחת את השנייה, אנחנו מנהלות זוגיות לכל דבר, חוץ מהקטע של הסקס.. אבל זה לא עובד. אנחנו כאילו לא נמשכות מספיק אחת לשנייה או משהו כזה. (למרות שהיא אחת מהבנות הכי יפות בעולם לפי דעתי)
ניסינו לקחת את זה לשלב הבא וזה פשוט לא הרגיש נכון. שתינו הגענו למסקנה הזאת.

אבל, תופעה חוזרת ונשנית - אני שונאת ומתעבת כל בן/בת זוג שלה. אפילו ברמת הסטוץ. כל פעם שהיא שוכבת עם מישהו.י אני מאבדת את זה. אני מקנאה כל כך שאני מפחידה את עצמי לפעמים. אני ממציאה אלף ואחת סיבות לשנוא את הקשר הנוכחי שלה, אני נהיית מרירה ותוקפנית ואני ממש כועסת עליה כל הזמן.
ואני לא מבינה את עצמי! אני הרי לא רוצה אותה לעצמי! לא ככה. באמת. אבל המחשבה שמישהו אחר נוגע בה משגעת אותי ועושה לי רע ברמה הפיזית.
אני חושבת שזה הדדי, גם היא לא הכי נחמדה לבני/בנות הזוג שלי. וכשהיה לי קשר ארוך ורציני היא ממש התרחקה ממני, אמרה שהיא מרגישה נבגדת וכו.
מה זה הקשר המוזר הזה בינינו?! זה מגיע למצב שאני כבר לא יכולה להמשיך עם זה! היא גם בחורה שמאוד אוהבת סקס, ככה שיוצא שלא עובר חודש בלי שיש לה סטוץ ואני מתענה מזה כל כך. חייבת לציין שזה קורה לי רק איתה! עם כל שאר החברות שלי אני הכי מפרגנת בעולם, אין שום קנאה. וגם חייבת לציין שזה לא משנה אם אני רווקה או לא. גם כשיש לי מישהו.י וגם כשאין - אני מתעצבנת ומתעצבת מאוד כל פעם שהיא לא רווקה.
חשבתי שזה יעבור, אבל זה לא עובר. זה נמשך ככה כבר שנים ואני באמת לא יודעת עוד כמה אוכל לסבול את זה, אם בכלל.
חודש הבא אנחנו עוברות דירה וכמובן שתכננו להמשיך לגור ביחד (אין מבחינתנו אופציה אחרת) אבל... אני באמת מתחילה לחשוב שאולי יהיה יותר בריא שנפסיק לגור ביחד. אולי צריך להתרחק קצת? זה יהיה לי קשה בטירוף, כאילו לקחו חלק ממני, אבל... אני באמת לא יודעת איך עוד להמשיך עם זה. זוג אנחנו כנראה לא נהיה, היא לא תפסיק (וגם לא צריכה להפסיק!) להיפגש עם א.נשים... מה אתם אומרים? איך קוראים לחיה הזאת ומה אפשר לעשות?

תודה רבה לקוראים ולעונים, אני יודעת שיצא לי ארוך, לא מובן מאליו בכלל שקראתם עד כאן.