הפכתי להיות ילדה שמרגישה כלואה. ילדה שבא לה לברוח, אבל אין לה לאן

היי.
הסיפור שלי מתחיל לפני חצי שנה.
התחברתי לילדה הלא נכונה אפשר להגיד...
היא מקללת הרבה, שלוחית...
אבל לא הבחנתי בזה והמשכתי להיות חברה שלה.
היינו בסט פרינד. נקרא לה מאי
יש ילדה בכיתה שכולן קוראות לה "סכסכניה" . נקרא לה מעיין.
כן, היא סיכסכה בין המון חברות והפרידה בנהם.
היא התחילה להתקרב אליי ואל מאי, לא היו לה חברות.
הייתה ילדה אחת בכיתה שריחמה עלייה ועזרה לה- והיא לעומת זאת הייתה בין המקובלות. נקרא לה יעל.
פעם מאי ומעיין היו בסטיות, והתרחקו..
מאי שנאה את מעיין אבל ריחמה עלייה... כן זה מורכב.
לאט לאט מאי התחילה לשלוט עליי, כי היא ידעה שמעיין לא טובה. ואני לא ידעתי את זה כי מעולם לא התחברתי אלייה .
ואז כל מיני בנות באו והתחילו לדבר אייתי שזה לא טוב, ושלא כדאי. ואז גם התחלתי להרגיש את זה. אז שלחתי למעין פתק שאני צריכה ממנה ספייס.
היא התחילה לבכות. ואיך לא? יעל התערבה .
היא אמרה שזה לא יפה ושזה. ביקשתי ממנה סליחה והמשכנו. וזה קרה 8-9 פעמים..
ואז הקמנו שלישיה. אני, מאי וילדה נוספת (לא מעין).
ואז מאי והילדה התחילו לשלוט עליי, לפגוע בי ולהציק לי רק כדי שאפסיק להיות חברה של מעיין .(מאי רבה איתה בכוונה). היא נדבקה לנו לנשמההה!!!!!
החלטתי שאני יוצאת מהשלישה ומתרחקת מהן. פה כבר נעזרתי ביעל ובעוד בת.
היה ריב של יומיים. מאי התחילה לנסות לגרום לי לקנא, ולהציק לי. ואז השלמנו.
מאי באה אליי והתחילה לבכות לי. היא אמרה שקשה לה בלעדיי, ושהילדה השנייה מגעילה אותה ולא נוח לה איתה. אז אני ומאי התחברנו בחזרה.
לא אותו קשר, אבל חזרנו.
ואז מאי צעקה : "טוב נראלי שאני ו**** חזרנו!" ואז מעיין שמעה והתחילה לבכות.
לא יודעת למה?! היום, שאני מסתכלת על זה, אני מרגישה דפוקה. הייתי מנתקת איתה קשר סופית. הייתה נפגעת אבל היה יורד לי סבל.
ואז פה כבר מלכת הכיתה התערבה. היא התקשרה למעיין והתחילה לקלל אותה...שתראה מה היא עשתה למאי ואיך היא פגועה, ושהיא סכסכנית מגעילה.
שתקתי . בנות התחילו לקרוא לי ולמעיין "בסט פרינד"...
מעיין בכתה ואמרה שנמאס לה, ושהיא תקפוץ לכביש אם זה יימשך ככה.
יעל עזרה לה בכל מה שצריך.
יום אחד יעל לא הגיעה, אז אני והבסטית שלה דיברנו. ואז מעיין נפגעה ובכתה.
שתקתי. לא הגבתי.
היה יום אחד, שמעיין הייתה בטוחה שאני לא מדברת איתה אז היא נדבקה לבסטית של יעל לנשמה!!!! (ויעל לא הייתה).
התחלתי לבכות. מעצבים. משנאה. ואמרתי לה שהיא יכולה לשכוח ממני.
פה הבלאגן התחיל.... מלכת הכיתה והבסטית שלה היו ממש חברות טובות שלי והתעצבנו עלייה, ופה כבר כל הכיתה לא דיברה איתה. כולן! היא כל היום לא הייתה בשיעורים. בחוץ, בכתה. אפילו הבסטית של יעל לא דיברה איתה.
חשוב לציין..שבאותה תקופה הייתי בדיכאון ימים שלמים. כל יום ללכת לבצפר זו הייתה מלחמה בשבילי.
אמא שלי לא הבינה מה קרה לי, כל היום הייתי בחדר ובכיתי.
יעל חייגה אליי ודיברנו. היא אמרה שמעין סיפרה לה ושזה באמת באמת לא יפה.
מעיין קנתה לי מתנות, אבל זה לא קנה אותי.
השלמנו אבל אמרתי לה שאנחנו לא נחזור איי פעם להיות בסטיות.
אני לא יודעת מה איתה, היא מתקשרת אליי ומנסה לחמם אותי נגד מאי. (אתמול) לא יודעת!! היא חושבת שאנחנו עדיין בסטיות למרות שאמרתי לה שלא, ותראו מה ייצא.
עכשיו, אני מספרת ליעל הכלל! והבסטית שלה טיפה בחוץ. והיא נפגעה, נראלי שמזה.
והן התרחקו והיו עצבניות אחת על השנייה.
דיברתי עם הבסטית שלה ואמרתי לה שאני מרגישה חא בנוח שהן התרחקו בגללי ..... היא הבטיחה לי שזה לא בגללי, הן דיברו אחת עם השנייה והשלימו. והן היום שוב בסטיות.
עכשיו, למאי יש בסטית, וכאמור- היא שונאת אותה .הן התרחקו, ואני בגלל שהתחברתי למאי אני אוכלת סרטים כי אני חושבת שמאי והיא התרחקו בגללי...נהייתי סכסכנית. ואני יודעת שזה לא בגללי אבל אני מרגישה ככה.
היום למעיין יש חברות אבל כולן שונאות אותה.
ו...בלי לשים לב אני פוגעת בה ומרגישה רע עם עצמי..
דיברתי איתה והיא סלחה לי.
סיכמתי שאם אני רואה שהיא שוב מנסה לחמם אותי נגד מאי, אני אומרת לה להפסיק ואזכיר לה שאנחנו כבר לא בסטיות...
כולן אומרות לי שהשתנתי.
שמשהו קורה לי.
ואני בעצמי מרגישה את זה.
אני הפכתי להיות ילדה שמרגישה כלואה.
ילדה שבא לה לברוח, אבל אין לה לאן.
שכל דבר קטן מכביד עלייה
לצוות האתר! בבקשה תעלו את זה. היה לי קשה לכתוב את זה.
תודה!
אפשר עצות? אני מרגישה אבודה...