בזוגיות חצי שנה; מרגישה שהוא איתי רק בשביל ההרגשה הטובה ולא כי באמת אוהב; להיפרד?

לקח לי המון זמן לחבר את המחשבות שלי לתרכובת אחת ולהעלות אותן לכתב,
זה קשה כשאתה מנסה להעביר לאחרים את התחושות שלך בעיקר כשהן עולות ממצוקה רגשית. תודה לכל מי שיקדיש זמן לקריאה ואף לכתיבת עצה.

אני בת 22 סטודנטית אוטוטו, בזוגיות של כחצי שנה עם בחור בן 27 סטודנט שנה ג לתואר ריאלי ואינטנסיבי.

אני יושבת מול המסך כבר דקות ארוכות, מנסה לתת עליו קצת רקע, ולשם כך שואלת את עצמי שוב ושוב"מה אוכל לספר עליו ?" " איך אוכל לתאר אותו ואת הקשר ביננו?".
כשניסיונותי כושלים אני מבינה בעצב שאולי בכלל ואין מה לספר, כי הקשר הזה הוא בעיקר ללא ליבה. לפחות כך אני מרגישה.

הכרתי בחור שאפשר להגדיר כבחור רציני. הוא עונה על כל הפקטורים לבחור אשר יציב מבחינה כלכלית ושכלית. הוא בהחלט אדם שניתן לומר עליו כי הוא שואף להתקדם ולהתפתח. עובד בעבודה מכובדת ובמקביל משלב לימודים לתואר ריאלי, בחור עם ראש על הכתפיים.
אודה ואומר- שאהבתי את העובדות האלו, סוף סוף בחור מסודר.
ציפיתי שהרגש יתפתח עם הזמן, אבל מרגיש שזו להבה שמדוכאת בכוח.
אני מתחילה לחשוד שהוא איתי רק כדי למלא איזה חלל בלב , אולי איזה צורך להרגיש שיש מי שמחכה לו בסוף היום, מחכה להודעות שלו, מחכה לו במיטה, אולי הצורך לא להרגיש שונה כשחברים חולקים סיפורים על זוגיות כשלך אין.

נראה שאני מעמסה עליו, אין לו זמן אליי, אבל במקביל נראה שאני גם עושה לו טוב- הכל תלוי בצורך שלו באותו רגע. הכל הולך לפי הלו"ז שלו.
הוא אומר שאני בראש סדר העדיפויות שלו, אבל מתנהג כאילו אני אפילו לא ברשימה.
העבודה מתסכלת אותו אבל יעדיף שעות נוספות מאשר לחזור הביתה ולהיפגש.
הוא זמין 24/7 לאנשים מהעבודה ומהלימודים. אבל כשאני שולחת הודעה- כנראה שזה לא מספיק חשוב והוא טורח לענות רק אחרי שעתיים. אני פחות חשובה?
אני תמיד מרגישה כאילו אני על אש קטנה.
שעשוע לעת הצורך, כשירגיש בודד- יבוא אליי.
קשה לי מאוד לקרוא אותו, לעיתים רחוקות משתף אותי במחשבות.
כשנפגשים אנחנו לא מדברים על דברים עם עומק, לא על תוכניות לעתיד, רק על דברים חלולים שאני אף לא מצליחה להיזכר בהם.
כשחברות שואלות אותי איך הקשר איתו? אני מספרת במילים שיטחיות מה הולך ובלי מצב רוח. אני רוב הזמן מדוכדכת.
בעבר הייתי מתרגשת , מרחיבה, מחייכת.
היום אני רק טרודה במחשבות האם אני מספיק חשובה לו. ואם כן, כמו שטוען- למה הוא מפגין התנהגות אחרת?

האם הקשר הזה אבוד מראש?
אני מפחדת להיות לבד