מוותרים, חבל על הזמן
היי, יש שאלה שמטרידה אותי כבר תקופה לא קצרה. יש לי חבר מאוד טוב כבר כמעט שנה. ברור שיש לי רגשות אליו, ברור שאני אוהבת אותו וברור שהוא גם יודע את זה לא כי פתחנו את הרגשות שלי - אבל כן דיברנו על אופציה של להיות ביחד. אני מרגישה שהוא נמשך אליי, מרגישה שהוא לא יכול שלא ללטף אותי ולגעת בי כשאנחנו נפגשים, מרגישה שהוא רוצה לדבר איתי ולשתף אותי, ובכל זאת הוא לא רוצה שנהיה ביחד. ואני תוהה לעצמי - איך יכול להיות שיש מישהו שמסתדר איתי כל כך טוב, שנמשך אליי ושאנחנו נהנים ביחד והוא לא מוכן לתת הזדמנות ולנסות להיות ביחד? (הוא לא מקבל ממני יותר מזה, כלומר לא שכבנו ואפילו לא התנשקנו למרות המשיכה הגדולה). אז נכון, יש פערים והם לא קטנים אבל זו הייחודיות של הקשר שלנו בעיניי. וכן ניתקנו את הקשר לתקופה קצרה אבל לא באמת הצלחנו להחזיק מעמד. ואני שואלת את עצמי- הייתם מוותרים על משהו כזה? הוא לא יוצא עם אף אחת, אני יודעת. סתם מעניין אותי לדעת האם גברים רואים את זה אחרת מנשים. כי אני בתור אישה, וחברותיי בתור נשים טוענות שלא היינו מוותרות על משהו כזה בגלל פערים (של גיל, של עדה, של דת, של השכלה וכו' אין באמת הבדל בעיניי) - אלא מנסות לגשר עליהם, במיוחד שכבר קיים הקשר ההתחלתי והוא באמת טוב. מה אתם אומרים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025