התאהבתי במישהו מהתואר אבל לא קורה איתו כלום. איך שוכחים ממנו?

אני בת 23 לומדת לתואר די קשה ומסיימת שנה ראשונה.
עברתי דירה למקום אחר ואני לא ממש מוצאת את עצמי פה אם להודות על האמת, לא התחברתי לאזור, גם המצב החברתי שלי לא בשמיים, יש לי חברות אבל הן לא חברות של לצאת ולבלות.
ממש בתחילת השנה הכרתי מישהו מהתואר ונדלקתי עליו ממבט ראשון, בהתחלה נראה שהוא היה בעניין שלי כי מהרגע הראשון שהוא ראה אותי הוא הסתכל עליי ונראה שגילה עניין והייתי בטוחה שיש משיכה הדדית ושנהיה יחד תוך זמן קצר אבל דברים השתנו... פתאום מישהי מהתואר התחילה להיתפס עליו ולהסתכל בעין מאוד עקומה עליי ועליו, היא גם ניסתה כמה פעמים לשים לי רגל. שמתי לב לעניין והתחלתי לתפוס ממנו וממנה מרחק, לא רציתי להיכנס למשולש רומנטי כלשהו ולהיפגע, הנחתי שאם הוא רוצה זה לא ימנע ממנו להכיר אותי.
לצערי יש לי תופעה שבמקום לנסות לקרב את מי שאני רוצה אני דואגת להרחיק, נטו מביישנות ופחד להיפגע (אפילו שהיה לי חבר בעבר לפרק זמן לא קצר), אם זה להתעלם ואם זה לדבר יבש שאנחנו מדברים גם אם זה פעם במיליון שנה. אז אם הוא כבר היה רחוק הרחקתי אותו יותר, אבל בתכלס הרגשתי שהוא מנסה לשחק עם שתינו ולא אהבתי את זה, מצד אחד דופק לי חיוכים ומבטים ומצד שני הדבק שלה.
השנה חלפה, הרגשות שלי אליו לא. הכרתי בחורים, עם אף אחד מהם לא יצא משהו רציני.
אני קולטת שהוא לפעמים מסתכל עליי ולפעמים ממש מתעלם ממני. באחד המבחנים הוא אמר משהו מצחיק וממש צחקתי וישר הוא הסתכל עליי וחייך גם. מאחר ואני מניחה שזה משחק פלרטטני דאגתי בכמה פעמים האחרונות לא להסתכל עליו ולסובב אליו את הגב, עם כמה שהעיניים שלי דבר ראשון מחפשות אותו בחדר והלב שלי רוצה להיות איתו.
יש לי תחושה שהוא הכיר מישהי אחרת לאחרונה וזה פשוט צובט לי בלב, אני פשוט חוששת מהיום הזה שתהיה לו מישהי ואני אשאר לבד עם כל המחשבות והרגשות. אני לא יכולה להסביר את רמת החשש שלי מזה...
איך שוכחים? אומרים שמסמר חדש מוציא מסמר ישן אבל אני פשוט לא מוצאת את המישהו הזה, כל הבחורים שיצא לי להכיר השנה לא עשו לי את זה. פשוט זה גורם לי לעצב ועל מה? לשם מה? יש לי איתו עוד כמה שנים טובות אני לא מצפה שהוא יהיה לבד כל השנים הללו... מצב מבאס.