אני מרגיש בפנים שאני רוצה למות, אני חושב שאני נתפס בעיני אחרים כמוזר וקיצוני

אז ככה, אני גבר בן 22.
אני עובד לפרנסה שלי ולא תלוי בהורים כי אין להם. אחים ואחיות יש לי וגם אבא.
מה הבעיה אתם שואלים? בואו נתחיל מהתחלה…
קשה לי לתפקד חברתית משום מה…
אני חושב שאני נתפס בעיני אחרים כמוזר וקיצוני למרות שאני לא…
אני חושב שאני לא מושך חיצונית( בגלל זה אני לא משקיע בעצמי כי בשביל מה? זה לא שמישהי תהיה איתי..)
אני חושב שאני לא מושך ומעניין מינית או מעניין…
אני לא אוהב את השמאל והפמיניזם כי זה גורם לאנשים ולנשים להתבהם ולהפוך ליצורים כלכך דוחים ומגעילים…
יש נגד העדה שלי הרעלות שהמון לוקחים ורואים את זה ברצינות רבה מדי… אפילו שאני אישית בן אדם טוב עושים ממני מחבל ומפילים אותי על הטעות הכי קטנה, ללכת על ביצים זה לא בשבילי. בטח לא כל החיים…
אני מתייאש מהר כשאני כבר כן משקיע ועושה משהו כי די כל פעם אני עוצר באמצע וקורה משהו שממוטט אותי.
אני נוטה למחוק הכל והרבה דברים שלא הייתי צריך למחוק ומאוד קשה לי עם זה…
אני מרגיש טיפש מאוד ומשוגע לגמרי, אני בעיקרון מרגיש חסר ערך ובאופן כללי כאילו נועדתי רק להיות עם זונות וזהו. ללא זוגיות ללא חברה ללא חיבה מינית וריגשית… מרגיש כאילו העולם נסגר עלי ושום דבר לא עוצר את זה. מלחיץ אותי מה יכול לקרות לי אם אני יהיה עם מישהי שהיא לא זונה.
אני מרגיש שאני כבר לא יכול להתמודד עם הכאב והמעמסה של החיים האלה וגם אם הייתה מישהי שתוכל להיות איתי… יש בזה פגם מהותי. אני לא מסוגל לתת למישהי להיות איתי אם היא לא נמשכת אלי (חוץ ממישהי שאני משלם לה על זה מראש) כי זה משפיל אותי שהיא לא נמשכת אלי ובכל זאת איתי ומציק לי שהיא לא נהנת באמת ממני זה גם מאוד מעצבן אותי.
אני מזהה תוך שניה ברגע שלא נמשכים אלי ולא אוהבים אותי ומה שקורה זה שעף לי הפוני ואני מנתק ומוחק במיידי הכל מהכל. פשוט ככה בלי לעצור בלי לחשוב וקשה לי עם הדבר הזה. קשה לי עם זה שאני מרגיש חסר ערך כלכך קשה לי לחשוב על הדרך שאני עושה ועוד צריך לעשות בשביל להיות אחלה גבר שבעולם.

ק ש ה ל י *ע ם ז ה !! זה פוסט פריקה אבל אשמח שתגיבו מנסיונכם. רק תחסכו תשובות בסגנון "הכל יהיה טוב פשוט תצפה לטוב" אוקי? בבקשה.