להמשיך כרגיל אלה החיים
טוב אז לא נראה לי שהשאלה הראשית מתארת את המצב אולי בקצת.. אבל שיהיה. נתחיל מהתחלה
אני בן 24 שנתיים משוחרר הייתי חצי שנה בדרום אמריקה וכרגע עושה מכינה לקראת לימודי תואר.
אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים ארוכה ורצינית (ארוכה שבהם 3 חודש). מצב עם חברים לא משהו שני חברים טובים עברו למרכז לא יוצא לפאבים/חברים וכאלה כבר כמה חודשים. הפסקתי לעבוד בשביל המכינה אז אני בקושי יוצא מהבית ולא רואה אנשים וכל היום לומד(לפחות מנסה). אין לי חברה וגם לא קרוב לזה. לא באמת יודע מה אני רוצה ללמוד וכנראה שאני הולך במסלול שאולי לא מתאים לי בגלל שאני לא מוצא משהו שאני רוצה. אין לי בעיות חברתיות קשות (נגדיר את זה ככה) אני כן מצליח להתחבר לאנשים אבל משום מה תמיד הקשר נאבד ואותו דבר גם עם בנות.
אני נראה יחסית טוב ואני די בטוח בעצמי וביכולות שלי אבל בזמן האחרון אני די מאבד את החשק לחיות ואת הרצון להתמודד עם הבעיות שלי(קצת מגוכח לקרוא לזה בעיות).
ובאמת שאני מנסה ואני לא מוצא סיבה לחיות חוץ מהמשפחה שלי שיהיה לה מאוד קשה לקבל את זה, וזה מאוד יפתיע אותם (כבר היה לנו אסון במשפחה - אמא מתה כשהייתי קטן).ואני לא יכול לעשות דבר כזה לאבא שלי שעושה בשבילי הכל.
עכשיו לשאלה שפתחתי איתה האם להמשיך ולנסות להתמודד ולחיות את החיים המשעממים והריקים מתוכן (אולי כשאני אתחיל ללמוד באונ' משהו ישתנה אבל יש זמן) או אולי לנסות לעשות שינוי קיצוני בחיים שלי(אשמח לכל רעיון) בגלל שאני פשוט לא נהנה בחיים(סבל לא מוסבר) שיש לי עכשיו(חשבתי על לעזוב את הארץ לעבוד בחו"ל כמה חודשים).
נראה לי שלא נצלחתי באמת להעביר את מה שאני מרגיש ואת הרגשת החוסר אונים שאני מרגיש בחיים שלי אבל אני אשמח לעצות רעיונות וכדומה ותודה בכל מקרה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025