קודם כל אני לא מתכוונת להכליל, אני בטוחה שיש גברים אמיתיים בעולם הזה פשוט לא יצא לי לפגוש כאלה.. למען האמת אני חוששת שאני מתחילה לפחד מגברים, כל גבר שפגשתי אי פעם בחיים שלי פגע בי בצורה כזו או אחרת, אני מרגישה שלא משנה מה אעשה או מה אשדר תמיד אהיה קורבן לפגיעות של גברים..
פגשתי כאלה שזורקים מילים מבלי לחשוב שאולי זה מוגזם אולי זה פוגע..
פגשתי כאלה שחושבים שהם וואו והכל מגיע להם.
פגשתי כאלה שמרשים לעצמם לגעת בי.
פגשתי כאלה שעשו רושם של בחורים טובים אבל התגלו כמשהו אחר לגמרי.
פגשתי גם אנשים טובים,
(קשר רציני של שנה וחצי) הייתי בטוחה שגם אם ניפרד זה יהיה בצורה יפה וכבוד הדדי של שנינו.. מה שלא קרה
אני קצת מאוכזבת וחושבת לעצמי לפעמים שחבל שלא נולדתי גבר.. נראה שלגברים קל יותר להתאושש מפגיעות, הם יודעים לעשות את ההפרדה בין הרגשות שלהם לבין חיי היומיום שלהם.
כשאני מתאכזבת או נפגעת אני לוקחת את זה איתי לכל מקום - לעבודה ללימודים הביתה.. זה משפיע עליי מכל הכיוונים ומפריע לי להתקדם הלאה לוקח לי המון זמן עד שאני מצליחה לקום מזה אם בכלל.
יכול להיות שהבעיה היא בי? אולי אני לא מעריכה את עצמי מספיק ואני משדרת חולשה אז גברים מרשים לעצמם לדרוך עליי?
גם כשאני מרגישה שאני במקום טוב בחיים שלי אני מרגישה שלא משנה מה אעשה איך אתנהג ומה אשדר בסופו של דבר יסתכלו עליי כעל חתיכת בשר שלא באמת שווה משהו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025