מקבלת ביקורת על הדרך שאני מגדלת את הבת שלי. איך להשתיק את המבקרים?

היי אסקפיפול!
אתמול עבר עליי יום מאוד קשה.. לא הרגשתי טוב, הבנות שיגעו אותי (אני עם שתי הקטנות בבית, אחת בת שנתיים וחודשיים ואחת ממש היום בת שנה :) ), הלכתי בשיא החום לאסוף משהו לגיסתי, למרות שלא הרגשתי טוב בכלל, עם עגלת תאומים בעליות מטורפות, ועד שהגעתי המוכרת הבריזה לי 20 דקות לפני שקבענו (כאמור, כבר הגעתי לשם.. חשבתי שייקח לי יותר זמן להגיע, אז יצא שהקדמתי), בדרך חזור הייתי עצבנית, עייפה, היה לי חם (השעה הייתה 3 בצהריים, ובשיא טיפשותי עוד לבשתי שחור), ואז הגדולה שלי, בת שנתיים, התחילה לעשות בלאגן..
בשבת פגשנו בנות דודות שלי שניסו להטיף לי שאני "מזיקה לילדה שהיא כבר בת שנתיים ואת לא שולחת אותה לגן! היא זקוקה לחברה!". האג'נדה שלי היא אחרת, אין לי עניין לנסות לפרט ולשכנע, ככה אני מאמינה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. רק שהן לא הבינו את העניין, ובשיא חוצפתן התחילו לדבר עם הגדולה שלי ולהגיד לה שתגיד לי שהיא רוצה ללכת לגן, התחילו לספר לה כמה שכיף שם וכדומה.. אני בתגובה עניתי לה שכשהיא תהיה בת 3 היא תלך.
באותו הרגע, בשיא העצבים והחום, הגדולה שלי התחילה לצרוח שהיא רוצה ללכת לגן.. כולם מסתכלים עליי, היא באטרף צורחת, ומצאתי את עצמי פשוט בוכה ברחובות.. הגעתי הביתה חסרת כוחות.. רציתי לעזור לגיסתי ובסוף סתם יצאתי בחום, מתסכל לחלוטין.. הגדולה שלי המשיכה עם האטרף, אז אמרתי לה שאין בעיה.. נחפש לה גן, ואמא תלך לעבודה כמו אבא. פתאום היא השתתקה והתחילה לצרוח שהיא רוצה שאבוא איתה לגן ולא אלך לעבודה, הסברתי לה שגם לה יש גן, גן עם אמא. שנכון שגם אנחנו לומדות דברים חדשים, עושות יצירות, הולכות לטיולים, קוראות ספרים ומשחקות במשחקים? היא הבינה והנושא נסגר ב"ה בטוב.
אתמול לפני שהיא הלכה לישון היא אמרה לי "אמא כל היום בוכה, נכון? את מאוד עצובה".
אני בשוק שזה מה שהיא אמרה לי עד עכשיו.. מרגישה רע עם עצמי שהתנהגתי ככה לידה.. היום ב"ה היה בסדר, אבל כל פעם שאני רק מורידה את החיוך מהפנים לשניה- היא רצה אליי, נותנת לי חיבוק ונשיקה ואומרת לי שהיא אוהבת אותי, כאילו היא מרגישה שאני צריכה את זה.. (גם שאני לגמרי בסדר חח, למרות שאני נהנית מהיחס הזה בכל זאת חח)
השאלה היא, איך להתנהג איתה? נראה לי שמאוד השפיע עליה לראות אותי במצב כזה.. אני תמיד מחייכת, מלאה סבלנות, יושבת איתה, משחקת, מלמדת, מסבירה- היא בהחלט לא רגילה לראות אותי במצבים כאלה.. ילדים הם כ"כ רגישים וכ"כ אמתיים. קולטים את הסביבה בשניות גם אם אנחנו חושבים שהם לא מבינים.
אני לא חושבת שאני ח"ו בדיכאון או משהו כזה.. סתם מהשיחה עם בנות דודות שלי קצת מתוסכלת, כי אשכרה כולן היו עליי.. בערב שבת דיברו איתי כמה, ובשבת בבוקר כמה אחרות, וכולן על אותם דברים..
על זה שאני בבית עם הבנות (לומדת במקביל לתואר ראשון בלמידה מקוונת, בבית דרך המחשב אחרי הן הולכות לישון, דרך הפתוחה) והן צריכות כבר חברה, ועל זה שהגזמתי שהנקתי עד גיל שנה (לפני כמה ימם גמלתי את הקטנה שהיום בת שנה).
מה אכפת להן??!! אבא שלי אומר שהן מקנאות, אבל זה נשמע לי כזה לא נכון וטפשי, כי זה מה שהורים תמיד אומרים במצבים כאלה..
בעלי אומר לי פשוט לא להתייחס.. מסתכלת אותי כל הביקורת הזאת.. קראתם כמה זה משפיע עליי.. בנוסף, יש לי בת דודה שהיא דיי הפוכה ממני וזה בסדר לחלוטין, לא שופטת לרגע את הדרך שלה.. אני מתה עליה ויודעת שהיא האמא הכי טובה לילדים שלה! היא שמה את הילדים שלה מגיל 3 חודשים במעון, לא למדה אולי, אבל היא מחליפה עבודות כל שנה בערך.. ההתנהלות שלה בבית מדהימה.. הכל נקי, תמיד יש אוכל וכו.. (אצלי זה לא תמיד ככה.. אני מסדרת את הבית בערב לפני השינה רק, במהלך היום נטו עם הבנות.. ואני מתעוררת ב5 לבשל להן, אבל דברים פשוטים.. היא בלבוסטית כזאת..)
היא גמלה את הבת שלה שבגיל של הגדולה שלי, אני עדיין לא התחלתי בפועל (היא עושה בשירותים מידי פעם ומבקשת, אבל היא אומרת שהיא רוצה עדיין חיתולי ואני מחכה שהיא תרצה בעצמה.. בינתיים הלכנו יחד לקנות תחתונים והיא התלהבה ממש! עכשיו היא עוזרת לי לארגן מסיבת "שלום לתחתונים ולהתראות לחיתולי!" חחח, אני והרעיונות ההזויים שלי חח, פשוט נראלי שיהיה לה יותר קל ככה והיא יותר תתלהב..).
היא יותר אגרסיבית ממני.. צועקת המון, יודעת מה היא רוצה, בדיוק ההפך ממני (מדברת כ"כ חלש שתמיד מבקשים ממני לחזור שוב על מה שאמרתי בקול רם יותר, לא יודעת ממש מה אני רוצה רוב הזמן.. רק לאחרונה החלטתי מה ללמוד.. אמנם אני בת 22, אבל אני בהתלבטויות מהרגע בו סיימתי את השירות..)
התחתנו בהפרש של חודש, הגדולות שלנו באותם גילאים.
מפריע לי שלא רק שתמיד משווים בינינו, אלא שתמיד אני כביכול הפחות טובה..
גם כששואלים אותה, את לא שמה מים קרים רתוחים בבקבוק, היא עונה "מה אני *השם שלי*? למה להגזים?"
בקיצור, אני מתוסכלת.. מה עושים מכאן? מה לענות לכולם שישתיק אותם לתמיד?