הייתי בדכאון, המטפלת שלי עברה לעיר אחרת, ולא סובל את בי"ס. איך להמשיך מכאן?

היי, כמו שהכותרת אומרת, תייעצו לי איך להמשיך מכאן.
אני לומד בכיתה ח, עברתי לחטיבה ללא חברים ועם חששות אבל עם שאיפות ותקוות, בהתחלה כולם הכירו אותי בתור ילד שקט, מה שאני בכלל לא ולאט לאט נפתחתי והשגתי המון חברים, אבל זה נשמע טוב מידי כדי להיראות אמיתי, אני אתן לכם הקדמה: אני ילד מאוד מוחצן וחברותי, יש לי חוש הומור מיוחד שבגללו גם השגתי את כל החברים שלי. התדמית שלי בבית הספר עוד לא ככ נבנתה אבל "עזרו" לי לבנות אותה, בקיצור, הפיצו עלי שמועה שאני הומו. ככה יצא, ברור שאני יכול להבין למה, אני לא מאצ'ו ולא פרימיטיב, וכן יש לי יותר ידידות בנות מאשר בנים, מה נעשה, ככה אני מרגיש אני. מפה לשם נכנסתי לדיכאון וניסיתי להתאבד אבל זה לא משנה, מה שמשנה שאת כל זה ערסים (סרסורי זונות בעברית) גרמו לי לעשות בגלל שהתנהגתי כמוני. הייתי בדיכאון שנה ועם זה גם החשק המיני שלי ירד, מה שלא קורה לכל מתבגר רגיל בגילי, פעם יכולתי "להתחרמן" עכשיו אני קר כמו עוף מים. הכל נהיה קודר ומוזר, ואז עליתי לכיתה ח, שכבר הבנתי מי יהיו החברים האמיתיים שלי לכל התקופה הזאת, ויש חברים - זאת לא הבעיה. אז בכל התקופה שלי בדיכאון הרזתי דיי הרבה (מטר 67 ושוקל 49) ובשבועות האחרונים התחלתי לאכול בצורה לא רגילה בשבילי לפחות, התחלתי להתאמן וחשבתי שאולי בגלל זה אני רעב, אבל לא עשיתי ספורט 3 ימים ועדיין טחנתי. באלי שניה לחזור לשמועה בכיתה ז, בכל הזמן של הדיכאון, הבנתי איך הם הגיעו למסקנה הזאת ופשוט שמתי עלי מעטפת של רצינות וקרירות, ששמרתי עליה עלי 24 7. כל הרצינות הזאת התפרקה אתמול, אחרי שהקאתי כי הייתי ממוטט וחשבתי שאני שמן ושאני הומו (אין לי בעיה עם הומואים, נראלי שאני בעצמי בי) אז פשוט יצאתי מהכיתה והקאתי בשירותים. אחרי זה אני אמרתי למחנכת שלי שאני לא יכול לסבול שניה יותר בבצפר והיא אישרה לי ללכת הביתה, חזרתי הביתה ואמא שלי חזרה מהעבודה, שיתפתי אותה בהכל (לגבי השמועה היא ידעה, היא גם שלחה אותי לטיפול אצל מטפלת באמנות) אז אחרי שעזבתי את המטפלת בפסח כי היא עברה עיר ההורים שלי החליטו לשלוח אותי שוב למרכז הזה, כמובן בהסכמתי. היום לא הלכתי לבית ספר וישנתי כל היום... אני דיי כואב כרגע... לגבי טיפול בפסיכולוגית אין לכם מה להציע, הנושא הזה כבר מטופל.. תודה לכל מי שיענה.
עכשיו שאני קורא את זה אני מבין שלא ברור ככ על מה לענות.. פשוט תגידו לי מה הייתם עושים, מה אתם מייעצים לי לעשות עכשיו ו.. זהו.
תודה על הקריאה, זה דיי משפר לי את המצב רוח שהשקעתם זמן כדי לקרוא את זה..
מקווה שזה לא בזבוז זמן..
תודה.