אני הכרתי את האדם שאני רוצה להיות איתו לנצח אבל מה אם זה לא מה שהוא מרגיש?

לא יודעת איך לנסח את הכותרת כדי שתיכנסו. אני פה כבר שנתיים ועדיין כל פעם מחדש אני מופתעת מהשאלות של עצמי ואחרים. גם הפעם אני עומדת להפתיע את עצמי- אני חושבת שמצאתי את האדם הכי נכון בשבילי. עזבו את העובדה שאני בת חמש עשרה, היו לי 7 מקרים של זוגיות וכולם נגמרו בצורה לא טובה, ואפילו במהלך הזוגיות עצמה נוצרו לי טראומות שאני מקווה לשכוח. אני אספר לכם ככה שתבינו לגמרי הכל- זה יהיה לי קשה אבל אני רוצה מאוד רוצה שתעזרו לי. אני והוא למדנו ביחד שלוש שנים (בחטיבה), אבל גיליתי שהוא קיים רק בכיתה ח' ודיברתי איתו לא יותר מפעמיים. בכיתה ט' לעומת זאת הצלחתי להכיר אותו יותר טוב כי כיתה ט' כולם התחילו להתגבש יותר. הוא נמוך ממני ב20 סנטימטרים, בלתי אפשרי לקרוא לו חתיך ואף בת בכיתה כמובן לא הייתה מדברת לא איתו ולא אם החבורה בה הוא נמצא. החברות שלי חולמות על בחור עשיר, גבוה חתיך. הוא ההפך מזה, אבל לדעתי זה הבן אדם הכי מדהים שפגשתי. רק בחודש האחרון, דקה לפני שהחטיבה מסתיימת ואנחנו הולכים לתיכונים שונים - התחלנו לדבר. אבל אנחנו דיברנו כל לילה, ולאחר מכן זה החל לגלוש על כל היום. בחטיבה לא יכולתי לדבר איתו כי היו לי החברות שלי שלא הבינו בכלל כל קשר עם בנים שהוא לא אהבה. ואכן. זאת לא הייתה אהבה מהסוג הזה. אבל ככל שעבר הזמן יותר סודות נחשפו, כן התכתבנו ודרך ההתכתבות והשיחות והגיימינג הכרנו זה את זה טוב יותר משהחברות שלי מכירות אותי, החברים שלו אותו ובכלל. אנחנו יודעים זה את זה כל כך טוב עד שאני לא יכולה להאמין לזה שהבן אדם הזה לא בורח ממני. מכל הבעיות הנפשיות שלי, ההתנהגות הילדותית/הרצינית מידי לחלופין. ובכלל כבר מההתחלה הרגשתי את התחושה "אם רק- אז יכולנו להיות" אבל הדחקתי את זה וכל הזמן הייתה לי תחושה שהוא אוהב אותי, מאוהב בי יותר נכון. הוא כן הודה שיש לו חשק מיני כביכול אלי אבל בגיל הזה בנים יכולים להימשך גם לקקטוס.
תבינו, לשנינו המצב הכלכלי לא מזהיר, המצב המשפחתי גם. לכל אחד מאיתנו יש כאב מסוג אחר שגורם לנו לסבול כל יום (אצלו פיזי ואצלי נפשי) ואז למשך חודש הפסקנו לדבר בגלל משהו שלנו אין שליטה עליו (פשוט לא יכולנו להתכתב בשום דרך ואין לו טלפון) ובחודש שעבר הבנתי שאחד הדברים הכי קשים שעשיתי זה לא לדבר איתו, חשבתי עליו לפחות פעם ביום וביומן שלי יש יותר מידי תזכורות של השם שלו. אני התמודדתי עם הכל, בדרך שלי. הדרך שלי להתמודד עם הכל הייתה לחיות בפחד שאולי הוא ישכח אותי, שאולי השתנתי וזה יהיה שונה. אבל למעשה, ברגע שהוא כתב הודעה עזבתי הכל. גאד דאמט במציאות אני והוא נפגשנו שלוש פעמים (הפעם האחרונה לפני יומיים) וניהלנו שיחות נפש כל יום כל היום ודיברנו על הכל, כולל איך הוא רוצה את המשפחה שלו כולל סקס כולל הכל. דיברנו על הכל. אני הבנתי את זה כבר קודם אבל עכשיו אני משוכנעת בזה. הוא הבן אדם הכי נכון בשבילי, ואני אעדיף שהוא מכל שאר האנשים בעולם הזה יתחתן איתי. אני רוצה שהוא מכל העולם ישמור איתי על קשר מאותו יום שפשוט כתבתי לו בסקייפ שיראה את האנימה AOT והצקתי לו בכוח שיראה אותה, אני צוחקת לעצמי כי כל הקשר הזה מצחיק, יש בו חלקים עצובים ובכלל. הדבר שממנו אני הכי פוחדת.. זה אם הוא לא חושב עלי באותה צורה. כי אם ככה זה פשוט ישבור אותי, לא הרבה אבל מספיק כדי שאני לא אצליח לדבר איתו במשך יום (תאמינו או לא יום אחד שווה אצלנו לחודש). אתם יכולים להגיד "את יכולה לנסות לגרום לו להתאהב בך" אבל הוא יודע עלי הכל, גם אם העולם ואחותו מפרידים ביננו. בין אם זה במרחק בין הבתים שלנו, השוני במראה, המשפחה השונה, העבר הכואב של כל אחד, הדעה של הסובבים שמתחילה לעניין לי את התחת, הפחדים והבעיות. אני פוחדת שגם אם אני יכולה להתמודד עם כל זה, אני פוחדת שהוא לא.
אני פוחדת שלמעשה יכול להימאס לו ממני, ואני יודעת שכמה שזה לא אפשרי אני הייתי רוצה שכל הקשר שיש לנו עכשיו היה קורה בגיל 20, וככה שום דבר לא היה באמת יכול להפריד ביננו. אני רוצה שנשמור על קשר, אלוהים אני אוהבת את הבן אדם הזה יותר מאת רוב האנשים בעולם הזה אז מה אני יכולה לעשות? מה?