חשבתי שאני מוצאת חן בעיניו אבל הוא היה פשוט נחמד, האם לעזוב את מקום העבודה?

היי אסק פפל.
אני מור בת 18 מתגייסת באפריל אז התחלתי לעבוד מיוני בעבודה שהעובדים שם די צעירים הכי מבוגר שם זה המנהל שהוא בן 25.
אני לא אתחיל לחפור יותר מדי אבל זה הרקע בנתיים.

כמו כל הבנות בעבודה שלי ואם לא אפילו הבנים, התאהבתי באחראי המשמרת.
הוא נחמד, אדיב, בעל קסם שכובש אנשים ואני התבלבלתי לגמרי והייתי בטוחה שהוא נחמד אליי כי הוא מנסה להתחיל איתי אבל בעצם הוא היה נחמד כי הוא נחמד ככה לכל חבריי העבודה.
נפלתי לקסמים שלו פעם אחר פעם כשאני מתאהבת יותר ויותר בצורה עמוקה כלכך.. הוא מדהים. פשוט מדהים.

לא שמתי לב שהוא מתנהג ככה לכל העובדים והייתי בטוחה שמשהו מתבשל ביני לבינו, הייתי מדברת איתו קצת בוואטאספ כמובן שהוא היה יבש ובטח לא הבין מה רציתי ממנו..הוא היה מסנן אותי ואני הייתי נפגעת מחוסר הבנה כי הכל היה סוג של בלבול.

בכל מקרה טסתי עכשיו לחו"ל ביחד עם אמא שלי לחודש וחצי ואני לא רואה את עצמי חוזרת לעבוד שם כי קשה לי לדעת וקשה לי המחשבה והידיעה שאני מאוהבת בו לגמרי ובשבילו אני סתם עובדת.
סתם אחת חדשה שעוד מעט הולכת לעזוב כי היא הולכת להתגייס, סתם מישהי. פשוט סתם.

שוב פעם אני אומרת שאני יודעת שאני בלבלתי את הכוונות שלו, הוא נחמד ודואג לכל העובדים כי זה התפקיד שלו, אני הייתי בטוחה שזה האופי שלו. שהוא ככה כי הוא דואג לי *ספציפית* בלי שום קשר לזה שאני עובדת שם.
אבל נכנסת למערבולת הרגשות הזו עמוק מדי.. ואני לא יודעת איך לצאת מזה.
החברות מיואשות ממני לגמרי.. אין לי אף אחד שרוצה יותר להקשיב לי או לשמוע.
ואני בחו"ל במקום להנות והכל אני חושבת רק עליו.

והצקתי לכל החברות שלי כבר מה לעשות, אני רוצה להשתחרר ממנו, אני שיחררתי ממנו אבל לא מצליחה להתעורר בבוקר בלי איזו תקווה ממנו.
כולם איחלו לי שאני אהנה בחו"ל רק הוא לא.
הוא לא שלח לי הודעה, לא כלום.. והייתי בטוחה שהקשר שלנו קרוב ואישי. חשבתי שאני מיוחדת בשבילו בדיוק כמו שהוא מיוחד בשבילי.
זה כלכך מכאיב לי כי אני נפתחתי אליו ממש ואני הייתי גלויה איתו בכל הרגשות שלי כלפיו חוץ מלומר לו שאני מאוהבת בו, אמרתי הכל.

השאלה שלי היא האם לעזוב את מקום העבודה ?
הרי אני לא יכולה להביט במישהו שאני מאוהבת בו ולדעת שהוא לעולם לא ישים עליי בקטע רומנטי או ישים בכלל.

אני מתחננת בבקשה תעזרו לי, אף אחד לא רוצה לשמוע אותי יותר. אף אחד לא באמת מקשיב לי, אף אחד לא מעוניין לעזור לי.
אני יודעת שהזמן יעשה את שלו. אבל כרגע ממש כואב לי נפשית.

תודה על העזרה וחג שמח לכולם.