איך אני מתמודד עם הנטייה המינית שלי והאנשים שחודרים לי לפרטיות?

שלום, אני אדם בן 15 בכיתה י'. מגיל 12 בערך אני מרגיש מבולבל לגבי המיניות שלי. אני אתחיל במשהו נורא מביך ומגעיל מצידי - כשהייתי בן 8/9 בערך, אני ואחי (בן 11/12 באותו הזמן) סוג של קיימנו יחסי מין. התחרמנו ביחד ואם אני זוכר נכון הוא החדיר לי קצת. הוא תמיד היה לוחץ עליי שנעשה את זה מחדש, ואני מתמימותי וטיפשותי הסכמתי כל פעם מחדש. אני מתבייש בעצמי וזה רדף אותי שנים עד שהתגברתי על זה. וכמו שאמרתי, מגיל 12 התחלתי להתעניין במין וכל מה שקשור לזה, ונמשכתי לבנים, לגוף חטוב של בנים, לפנים, לגבריות, לאיבר מין.. המון פעמים אוננתי על פורנו של הומואים, עד היום.. אני יודע שלהיות הומו זה לא משהו רע וזה סך הכל נטייה מינית, אבל הרבה אומרים לי שיכול להיות זה בלבול מיני של גיל התבגרות או טראומה מהילדות. אני גם התחלתי להתנהג כמו הומו, הליכה, דיבור, תנועות ידיים, קול, מסתובב תמיד עם בנות, מתעניין כמעט רק בדברים נשיים, ובקיצור אני מאוד נשי. הרבה אנשים בבית ספר שלי שמו לב לזה והתחילו לשאול אותי האם אני הומו, אני כמובן עניתי שלא, אבל זה לא נגמר. הם התחילו לשאול אותי יום יום את אותה השאלה רק בכדי להוציא ממני את ה"כן" הזה.. אני לא מבין למה זה יעשה להם טוב ומה זה יעשה להם בכלל אם אני אודה בזה שאני הומו.. הבעיה היא שאני אישית בכלל לא יודע מי אני.. אני נמשך גם לבנות קצת, ואני כן רואה את עצמי עם בחורות במערכות יחסים. אני מאוד מאוד מבולבל ולא מוכן ליציאה מהארון, ממש לא! אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם כל האנשים האלה שמנסים להוציא אותי מהארון, עוקצים אותי על כל דבר, אני בן אדם עם ביטחון עצמי די בינוני ויכול לעמוד על שלי ברוב הדברים.. אבל כשזה מגיע לנטייה מינית אני תמיד מתחיל להיות נבוך ומנסה להעביר נושא כי בסופו של דבר מתגלגלים עם זה אליי והשאלות קופצות ואני לא יודע איך לענות עליהם.. כל כך קשה לי, לפעמים אני פשוט חושב על לעזוב את העולם הזה כי זה יעשה לי הכי טוב.. כל הכאב והסבל יעלם, ואני לא אסבול יותר.. וגם אם יסתבר שאני בסוף הומו, מה טוב בזה? רוב האנשים בעולם הומופובים ששונאים אנשים ש"שונים מהם", זה דבר שאי אפשר להתמודד איתו.. אני פשוט לא יודע איך להתמודד.. אני חייב עזרה!