עצבות, חוסר מיקוד ואמונה עצמית, נמצא בנקודה בחיים כעת שאני מרגיש עצב מאוד גדול

כבר שנים שאני מסתובב עם תחושת עצבות וחוסר מיקוד, אין לי מושג מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. כיום אני בן 27, לפני כשנתיים עזבתי את הבית ועברתי לגור לבד לאחר משגר גדול בחיי בו עזבתי את הלימודים וסבלתי מריבים בלתי פוסקים עם אבי. הייתי בן אדם יחסית שמח. לכל אורך החיים מגיל 6 כשקיבלתי את ההתקף חרדה הראשון שלי תמיד סבלתי מלחצים, פחדים, וחרדות. אבל כל הזמן הדחקתי, חשבתי שזה יעבור, שאני אתגבר עם השנים. מיד כשעזבתי את הבית עוד הייתי שרוי בדיכאון, ודוד שלי סידר לי עבודה בתור מפעיל מכונה במפעל. העבודה באה לי טוב בהתחלה כי פשוט רציתי להעלם, לא לדבר עם אף אחד. איבדתי את החשק להתעסק בדברים שאני אוהב והייתי מרוקן מאנרגיה. הרופא המליץ ליטול כדורים נוגדי דיכאון. קראתי עליהם בגוגל והחלטתי שאני לא לוקח ואני יוצא מזה בעצמי. חזרתי לאט לאט לכושר ועם הרבה שיחות עם אמא שלי המדהימה חזרתי גם לתחביבים שלי והייתי יחסית בסדר. תוך כדי העבודה נרשמתי שוב ללימודים בלי להיות סגור על עצמי אלא מתוך לחץ להתחיל ללמוד ולהסתדר סוף סוף בחיים. נרשמתי לאותה מגמה שנרשמתי אליה אז. הבחירה במגמה היתה ממקום של פרקטיות בלבד הפעם בלימודי ערב בשילוב משרה מלאה. גדלתי בבית בלי הרבה כסף.חשבתי שאני רוצה למצוא עבודה מסודרת עם תנאים ופשוט להישאר שם בלי סיכונים מיותרים כדי לתת לילדים שלי את הטוב ביותר ולהישאר רגוע בעצמי בלי חרדות ולחצים. לפני כמה ימים עזבתי את העבודה שדוד שלי סידר לי אז. כי התחילו להקשות עלי מבחינת המשמרות שפגעו באופן ישיר בלימודים שלי. הרווחתי שם יחסית בסדר והיו לי תנאים די טובים. המשכורת הספיקה לי להחזיק את הדירה, הרכב שבבעלותי, וההוצאות השותפות. חיפשתי עבודה אחרת בשכר זהה ומצאתי. אבל מאז שהגעתי לשם אני פשוט מדוכא שוב. אני לא מתחבר למקום העבודה והאנשים. אני כבר 3 שבועות שם וכל יום מכריח את עצמי מחדש להישאר וללכת לעבודה כדי לא לאבד את הדירה ולקבל את ההתקף חרדה הבא. אני נמצא בנקודה בחיים כעת שאני מרגיש עצב מאוד גדול, מחוסר אנרגיה, חרד לעתיד שלי ולא מרגיש שלם עם הבחירה של הכיוון לימודים. מאוד קשה ומלחיץ להחזיק את הדירה לבד ואת כל שאר הדברים. אבל אני לא רוצה לחזור הביתה. הבית קטן ואני ואבא שלי לא מסתדרים. אני לא יודע מה לעשות וגם מרגיש שאין לי מספיק כוחות, ביטחון ואמונה עצמית לבחור כרגע מסלול אחר בחיים. אני אשמח לקבל ממכם טיפים מה הייתם עושים במצבי. איך הייתם פועלים כדי לשפר את החיים שלכם ולהפסיק לחיות בסבל. כבר תקופה ארוכה שאני בלי זוגיות משמעותית וזה גם דבר שמאוד חסר לי. מצד שני אני מרגיש שגם מאוד קשה למצוא בחורה כשאתה עצוב ולא שלם עם עצמך. אני מרגיש שאני רוצה למצוא את היעוד שלי ולעשות משהו משמעותי בחיים. אבל החרדה וחוסר האמונה בעצמי תמיד לוקחים אותי למקומות החשוכים ומונעים ממני להתקדם בחיים.