בטוח שאני סטרייט ורוצה חברה, אז למה אני אוכל תסביכים על הנטיות?

ערב טוב,שמי ערן
אני בן 17.
בתקופה האחרונה אני מוצא את עצמי שואל כל יום וכמעט כל רגע שיש לי לבד את עצמי אם אני גיי או לא.
עכשיו שתבינו
אני עד אותה התקופה שהתחילה ממש לא מזמן הייתי סגור ונעול על זה שאני סטרייט,כל חיי התאהבתי בבנות ואני רוצה חברה.
אני לא נמשך לגברים,ואני מודע לזה שהראש ובעיקר בגיל ההתבגרות יכול לחשוב על מה שהוא רוצה,כל עוד אין גירוי או תגובה ממני אז זה בגדר מחשבות בלבד.
וזה מצבי.
למרות שאני עדיין בטוח שאני סטרייט,רוצה חברה,רואה את עצמי בעתיד רק עם אישה,ואפילו כרגע מאוהב במישהי-יש לי עדיין מחשבות.
אולי זה שיגעון של גיל ההתבגרות,אולי זה ocd-אבל דבר אחד בטוח זה שאני סטרייט.
כי עד לפני אותה התקופה כמו שכתבתי לא היה לי ספק שאני סטרייט וגם עכשיו לא-אבל המחשבות גורמות לערעור לא מוצדק ולא נכון.
אתם יודעים בגיל ההתבגרות יש בין אנשים כינויים וקללות,וכל פעם שקוראים לי הומו אפילו בציניות אני מרגיש לא בנוח,אולי כי זה מצית בי את אותם המחשבות.
שאני בקרבת חברים יש לי מחשבות מיניול לא רצוניות עליהם אבל איבר מיני כמובן לא עומד וזה מגעיל אותי.
אני מאונן רק על בנות ולא עמד לי בחיים על גבר,לראות גבר בבגד ים לא יעשה לי כלום לעומת בחורה.
המחשבות באות והולכות באופן ספונטני,אבל עדיין ממש נכנס לזכרונות בגללן.
חושב מה יקרה אם אני אצא מהארון,מה יקרה אם אני באמת גיי.
אבל זה לא נכון כי אני סטרייט ובא לי חברה והכל.
איך להיפטר ממחשבות אלו?ואולי מישהו יכול לתת פה ניתוח של המצב מנקודת מבט שלו?
איך לדעת אם אני גיי למרות שאני בטוח שלא?