שטפו לחברה שלי את המוח והיא נפרדה ממני לאחר שנתיים וחצי של זוגיות...

אני וחברה שלי לשעבר היינו שנתיים וחצי ביחד..
היא דתיה לשעבר שגרה בבית חרדי , ואני מסורתי מאמין מאוד.
אני הראשון בהכל, והיא שלי.
זוגיות של המון אהבה , שמחה ואושר אחד לשניה ובכל זאת נפרדנו. היא בת 18 והכרנו שהייתי בצבא והיא בת 16.
מלכתחילה הסכמנו שאם נגור ביחד אנחנו נשמור שבת נשמור טהרה והכל, אך לא נהיה מחמירים ומפה אם יש הסכמה הכל טוב. אני מוכן להשתדלות.
כשהייתי בא אליה שישי שבת הייתי שומר איתה .והסכמנו שבגלל שאני גר בבית חילוני לא שומר שבת, אז כדי להוכיח שאני אוהב את השבת ובאמת מאמין ורוצה להתחזק אלך לשיעורי תורה איתה.
זהו הכל הוסכם , כמעט נפרדנו על כך לפני חודשיים שוב אבל חזרנו ובסוף הצלחנו להסכים על דרך. בזמן האחרון בשבועיים האחרונים היא ישנה אצלי ואמרה לי שהיא מרגישה לחץ. לא הובן למה לא משנה כמה ניסיתי. אמרה שיעבור. באתי אליה שישי שבת שמרנו, והיא לא התייחסה אלי.מהלחץ שהתחיל באותו שבוע שישנה אצלי. לא דיברה איתי כל השישי שבת והרגשתי כל כך רע . כאילו באתי להיות לבד. הלכנו לשיעור תורה עם חברים שלה והיא הייתה איתם מה זה בסדר. יום שבת אחרי שדיברנו על כך היא אמרה סליחה והיא התנהגה עדיין חרא. לא דיברנו גם בשבת עד מוצש. מוצש דיברנו על הכל..
אמרה לי שהיא מתחזקת . שהיא רוצה להתחזק ועושה לה טוב הבית כנסת. אמרתי לה בסדר גמור אני מקבל אותך, אבל היא רוצה מישהו שיהיה תובעני יותר לדת.
ומעבר לזה שהיא לא מצליחה להתגבר על המעמסה הנפשית שפתאום נוצרה לה למרות כל ההסכמים וזה מכביד עליה וקשה לה בחיים ככה. נפרדנו בלב קשה שנינו בכינו.היא כל היום רק אמרה לי שהיא אוהבת אותי אבל אין ברירה.
התקשרתי אליה לאחר שחזרתי הביתה, אמרתי לה שאם היא באמת אוהבת אותי הדת לא צריכה להפריע הרי הסכמנו על בית עתידי אם נגור ביחד ואני משתדל ואוהב את זה למרות שזה בגללה והיא רק צריכה לקבל רותי כמו שאני אם היא באמת אוהבת אותי זה לא צריך להפריע, היא ענתה שהיא לא רוצה מערכת יחסים היא צריכה שקט עובר עליה משהו שהיא לא רוצה לעבור אותו ביחד בנוסף לדת.
במוצש לאחר שבוע התקשרתי אליה שוב..חיכיתי נתתי לה זמן אולי לנוח לקחת הפסקה.דיברנו והיא פשוט אומרת שעובר עליה משהו והיא כבר לא מסתכלת על הדת, היא רוצה להתרכז בעצמה, והיא לא יודעת אם באמת היא מתחזקת היא רק יודעת שללכת עכשיו לבית כנסת עושה לה טוב וזה מה שהיא עושה , והקשר שלנו הוא מעמסה עליה . שאלתי אותה אם היא באמת אוהבת אותי ולא סתם, אמרה שכן שאלתי אם זה בגלל שאני לא דתי אמרה שלא , למרות שזה נשמע שקר.. ניסיתי לדעת אם אולי אוהבת פחות וירד לה, אמרה שלא - וניסיתי להבין את זה במלא דרכים והיא אמרה שממש לא חושבת שזה העניין,היא אפילו לא מחקה את התמונות בכל המקומות, בחדר, לא את הכינוי בפלאפון היא לעולם לא תשכח אותי ככה אמרה .
לא משנה איזה תרחיש הבאתי איזה פתרון, היא אמרה שעובר עליה משהו רציני שאני לא מבין אותו והיא לא מוכנה לספר, והיא לא יכולה להכיל עוד בן אדם למרות שהיא אוהבת אותי מאוד.
חשוב לציין שהיא תמיד אמרה לי שהמשפחה שלה מקבלים אותי אבל תמיד ניסו לגרום לי להיות דתי יותר.. וכנראה שזה השפיע עליה.מאוד.לצערי הרב..
זהו..
אני רוצה להגיד לך .. שהבנתי מה עובר עלייך. ואני לא מקבל את זה.
מה אני קולט מהשיחה הזאת? קודם כל שהיה לנו זהב בידיים. עשיתי אותך מלכה גם את אמרת את זה. וטוב היה לנו ביחד לגמרי, עד לפני שבועיים היה מושלם כמו שתמיד היה. הזוגיות שלנו פרחה באהבה .
ואת ויתרת עליי. לדעתי בעל כורחך... שוטפים לך את המוח, שאם אני לא דתי מספיק למרות שיש הבנה והסכמה את צריכה להפרד ממני לא משנה מה .
שוטפים לך את המוח שהדת זה או שחור או לבן וזה מכביד עליך למרות שאת מרגישה שזה מאוד עוזר לך.ממש בלי לזלזל.
שכחת כמה טוב לנו, עד שהאהבה שלך הפכה לאדישות.
נלחמו בך כנראה בבית שלך למרות שאני לא ראיתי את זה, שיהיה לנו חיים קשים אם לא אהיה דתי בשביל עצמי- למרות שאת בעצמה לא מחפשת להיות דתיה רק מחפשת להיות מאושרת ובית דתי מסורתי יהודי כך גם אני. ואנחנו מאושרים יחד. אין ספק. מלחיצים אותך לגבי העתיד, את לא מפסיקה לחשוב על כך.את נלחצת מהחברה בה היא חיה.
אז איך את יכולה להגיד לי שאת באמת מרגישה שהדת עוזרת לגמרי?
שוטפים לך את המוח!!! ואת בפנים אז את לא רואה את זה.אומרים לך שאני חייב להיות ככה וככה אחרת יהיו בעיות ואת חושבת שהם יודעים. מציבים לך גבולות למה שעושה אותך מאושרת ואת מפחדת להלחם.
אומרים לך שאי אפשר שיהיה מצב שאת חזקה יותר מבן זוגך. מגיע לך פינגווין ותתחזקי עוג ועוד , למרות שהחיים שלך נוחים לך. שנינו יודעים את זה. החיים שלך טובים לך עכשיו, איך שאת מסתובבת עם חברות, יש לך זוגיות מדהימה,חיים נהדרים ושמחה אין סופית כשאת לא חושבת על כל זה.
את ויתרת עליי ברגע הכי נחוץ להלחם עליי לאחר שאני כל כך השתדלתי וכל כך עשיתי הכל. למרות שיש אהבה את פשוט ויתרת ואת לא רצית להפרד ,את אומרת שאת צריכה זמן לבד כי אני לא מבין מה עובר עלייך.
איך אני יודע שהחברה הכתיבו לך את החיים? כי אמרת לי שאני לא רוצה להכנס לזהכשדיברנו, לא רוצה לדעת בכלל. וכשביקשתי פירוט לא נתת ואם נתת זה היה על זה שאת לא מספיק עם המשפחה שלך.
אני ואת רחוקים אחד מהשניה, אין הפרעה למשפחה, את עוזרת יותר מכולם שמה בבית שלך .את כל כך הרבה עם המשפחה שלך. זה היה תירוץ, פשוט לא להגיד לי שכנראה נכנסו בך. הלחיצו אותך. לא רוצים שנהיה ביחד למרות שהם אוהבים אותי ומקבלים אןתי והם יכולים להשלים עם המצב אם תראי להם שאת שלמה ומאושרת עם מה שיש לך.
ויש לך אח, שהוא בדיוק כמוך והוא לא נותן לזה להפריע לו עם בת זוגתו והנה.. הם מתחתנים.לא אכפת לו מהחברה - הוא מאושר כי הוא לא חושב- למרות ההבדלים ביניהם והוא ממש לא שולל את הדת בדיוק כמוני.
אני יודע מה עובר עלייך ואני לא אומר לצאת נגד כל המשפחה והחברה, ממש לא.
אני אומר לכי אחרי מה שעושה אותך מאושרת, ואני יודע שאת מאושרת איתי , שאת מאמינה בי ובך ביחד בחיים כי את אמרת את זה בעצמך. כי יש הסכמה והבנה.
זה הזמן לא לוותר ולהלחם ולצאת מהמקום הנוח ולהלחם על האהבה כי נכון זה לא אלוהים, אבל יש לזה משקל רב בחיים לאהבה. להלחם במה שמכתיבים לנו ופשוט לאהוב ולהיות דתיים ללא הגזמות.. זה מה שעושה אותך מאושרת. אני עושה אותך מאושרת מלכה שלי.
במחשבות אפשר לשלוט , אם רק נהיה חיוביים ונזכיר לעצמנו כמה טוב. ולא לחשוב תמיד מה חסר כי תמיד יהיה חסר משהו..
שנינו מאוהבים , תפסיקי לתת למחשבות להציק כי כשאוהבים מקבלים את הכל במקרה שלנו יש הבנה מהצד שלי ושלך את אפילו לא התאמצת לקבל..
שנינו מאוהבים..
אני לא יודע מה לעשות.
לוותר? או לא?