מצד אחד אני אוהבת אותו מצד שני הוא מתנהג בצורה כל כך שגויה, מה כדאי לי לעשות?

היי, אני בת 17 ויש לי חבר בן 18 וקצת. הוא עוד מעט עומד להתגייס, ואנחנו גרים מאוד רחוק אחד מהשני. בגלל המצב של המרחק אנחנו נפגשים רק בערבים עד ממש מאוחר בימים שיש לי בית ספר למחורת.
אנחנו בקושי חמישה חודשים ביחד, ומתחילת הקשר אנחנו פשוט לא מפסיקים לריב. הריבים הם שטותיים, מתחילים לרוב על שטויות שמתפתחות לריבים ענקיים. חשוב לי להדגיש כי זו הזוגיות הראשונה שלי ושלו, ואני באמת לא חושבת שזוגיות בכלל צריכה להיות עם כל כך הרבה ריבים.
הוא עם המשפחה רוב היום, ויכול להיפגש איתי רק בערבים מה שדיי מתנגש עם הלימודים. הוא לא רוצה שאני אבוא אליו, וכשאני אומרת לו שינסה לדבר עם אמא שלו על כך הוא ישר משתיק אותי ואומר שזה המצב אבל כשיש בעיה עם ההורים שלי הוא אומר לי שאני רכרוכית ולא עומדת על שלי וכועס עליי על כך כשאני לא אומרת לו מילה כשזה הפוך.
הבעיה העיקרית שלי, אני מאוד אוהבת לצאת למסיבות ולבלות עם חברות. בעבר הייתי נוהגת גם לשתות קצת כשהייתי יוצאת אבל הוא אמר לי שזה מפריע לו אז הפסקתי. בסופו של דבר, הוא אסר עליי לצאת למסיבות בכלל (שזה בילוי שהיה מאוד אהוב עליי), לא מסכים לי ללבוש בגדים עם טיפת מחשוף ובכללי לדבר עם בנים. הוא מגזים בדברים הכי קטנים, לא נותן לי להעלות תמונות שרואים לי בהם טיפה את הרגליים, וכל מיני שטויות כאלו ואחרות. הוא רב איתי כי העלתי תמונה שראו לי בה טיפה אה הרגליים ואפילו לא שמתי לב לכך מרוב שזה היה שולי בתמונה. אני מרגישה כל כך לא טוב בקשר, כל פעם כזו שאנחנו רבים כי אני רוצה לדוגמה לצאת עם חברות או להעלות תמונה מסוימת הוא חושב שהוא יודע הכל, בטוח שהוא צודק ולא מדבר איתי ימים שלמים.

אני כבר הבנתי שהקשר הזה כל כך לא בריא לי ופוגע בי המון, כי אני מוצאת את עצמי בוכה כמעט כל שבוע בגללו. הבעיה שלי היא שאני בכל זאת פיתחתי אליו רגשות חזקים ואני לא מסוגלת לראות את עצמי מסיימת איתו את זה. לפעמים אני מאוד רוצה לעשות את זה כי אני מבינה שהוא פשוט שקוע במוסכמות לא נורמאליות, אבל אני באמת כל כך אוהבת אותו ואני בסופו של דבר לא רוצה להיפרד ממנו אלה לשנות את המצב. ולמרות זה, עשיתי איתו כל כך הרבה שיחות על זה שינסה להיות קצת יותר מתחשב, אבל הוא בטוח שהוא הכי חכם בעולם ופשוט אין עם מי לדבר.

זה מגיע למצב בריבים שבהם אני לא עשיתי כלום והוא מתנהג אליי כמו אל חרא, ואני משפילה את עצמי בווצאפ שיענה לי והוא אפילו לא טורח להיכנס להודעות ובסוף כשהוא כן אני תמיד סולחת לו איכשהו.

אני חייבת עזרה, אני מרגישה שאני בסוג של איזה לולאה מטורפת שאני לא מצליחה לפתור. מצד אחד אני אוהבת אותו כל כך, מצד שני הוא מתנהג בצורה כל כך שגויה ובאמת שאין עם מי לדבר.

מה לעשות??