מתלבט אם לוותר על הלימודים וזהו... אני פשוט לא חכם מספיק?

אז ככה, מאז ומתמיד חשבתי שאני לא ילד חכם או איכותי, החלום שלי הוא שאני אקום בבוקר ואגיד לעצמי אתה בן אדם איכותי ומשכיל. ולא עוד ילד בור,עם בעיות בשכל. מאז ומתמיד אני זוכר את עצמי כפחות איכותי ומוצלח. המורה לפסנתר אמר לי לפרוש בגיל 14 למרות שניגנתי לכיף ולא במסגרת של איזה משהו רציני.. סתם לכיף. אמר לי שאין לי את זה. מורה לביולויגה אמרה לי שאין לי ראיה מרחבית. נכשלתי במבחן למגשימים ואפילו למכון וייצמן. רגע, זה לא נגמר פה, קיבלתי דפר 60 וקבא 53. למרות כל אלו אני תלמיד מצטיין בלימודים איך דרך שהוא , סיימתי מתמטיקה 5 עם 88 (806) שזה לא מדהים וזה גם נטו מחרישה. אני יודע בבית ספר כתלמיד שמוצלח רק בגלל החרישה שלו אבל כולם צוחקים עלי שאני ילד טיפש. כי אני רק חורש וחורש. למרות כל הכשלונות החלטתי לגשת לפסיכומטרי ולמדתי כל הקיץ.באמת חרשתי. ההורים הוציאו כסף על קורס ביואל גבע ונחשו מה? שוב נכשלתי כמו אפס! 560!!! פאקינג 560!!! הדבר היחיד שהלך לי נראלי סבבה היה אנגלית(קיבלתי פטור) כל השאר הלך גרוע. יש לי שני אחים רופאים, שתיבנו עד כמה אני מבואס ועד כמה אין לי מזל בחיים .אני כל הזמן עובד קשה ולומד כל הזמן כדי להצליח ובסוף בגלל צורת חישבה שאיתה נולדתי שהיא כנראה של מפגרים! כל החיים שלי לא אזכה להיות בן אדם איכותי ומשכיל. כל מי שמסביבי דפר 80 קבא 56 ואני? 60... אה וגם יצאתי באמצע מבחן במודיעין כי פשוט התייאשתי והרגשתי כמו אפס לעומת כל מי שהיה איתי בחדר..חוץ מזה, שתבינו שבזמן שכולם ישבו ונחו בחופש אני חרשתי את נשמתי לפסיכומטרי אחרי כיתה יא שהייתה עמוסה וקשה.ובכל זאת ציון מסריח. כולם חושבים שאני מפגר ואומרים לי לא נורא אנחנו עדיין אוהבים אותך למרות שאתה לא חכם. השאלה שלי.. לוותר אולי על התחום של הלימודים? כי כנראה שאני פשוט לא נולדתי לזה.. אין לי המון מזל בחיים, מרגיש כאילו נולדתי לחיות בצל של כולם, משפחה , חברים .הפסיכומטרי לא היה לי קל הייתי מסיים נכון נגיד 15 שאלות מתוך 20 בכמותי ו17 מתוך 23 מילולי .יש לי אופציה להירשם לעתודה אקדמאית . שזה בעצם נותן לי לעשות שוב כמה פעמים פסיכומטרי
.שווה לי לתת לזה ניסיון נוסף? ובכל זאת כן להירשם למכינה הזאת? סליחה על החפירה פשוט זה מציק לי מלא זמן!