לא, זה הפיך לחלוטין וניתן לטפל בסימני הגמילה
היי ask people, אני מניחה שע"פ הכותרת אפשר לנחש מה אני עומדת לשאול, אבל אני חושבת שעדיף אם אסביר קצת.
בבית הספר, כבר כשהגעתי לכיתה ז' (היום אני ב-ט'), שידרתי שמשהו בי "לא תקין". יועצת בית הספר שלחה הפנייה למחלקה הפסיכיאטרית לאבחון. שאלו אותי ואת אמא שלי מספר שאלות ואז כבר לא חזרתי למחלקה כמעט שנה. כל התורות שלי שם היו בהפרשים של כמה חודשים וזה היה ממש קשה. בסוף התברר שאני מתמודדת עם הפרעות חרדה (התקפי פאניקה, התקפי חרדה, קושי עם קשרים בינאישיים וכו' ליוו את זה, היה קשה להכחיש) וקיבלתי לפני מעל לחודש מרשם לתרופה אנטי-דכאונית מקבוצת הSSRI. עכשיו, אמרתי אמרתי או-קיי בסדר ננסה. לא שקלתי את זה ממש. לקחתי חמישה ימים את התרופה, אבל תופעות הלוואי היו איומות והפסקתי לקחת. היה לי תור נוסף לפני כמה ימים (הייתי אמורה לדבר על התרופה בתור הזה, בסוף לא לקחתי) וקיבלתי מרשם אחר. התחלתי תרופה אחרת לפני שלושה ימים, וחששתי בדיוק מכך שפן אני אקבל התקף חרדה רק בזכות זה שאני אחשוב על מה יהיה בלעדי התרופה. אני רק בת 14, איך אני אפסיק? מתי אני אפסיק? אחרי זמן ממושך כבר יש תלות בתרופה, ותסמיני הגמילה הם גרועים. מן הראוי שאני לא ארצה ליטול תרופה עד סוף החיים שלי. איך להרגיע את המחשבות על כך? מה באמת יהיה לי עוד מספר שנים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025