מרגיש מנותק מהעולם מבחינה חומרית ורגשית. למה אלוהים מעניש אותי?

היי,

כן...אז מה בעצם יש לי להגיד חוץ מזה שאני מאוכזב מהחיים שאין לי. אני כל כך עצוב, כי אין לי שוב סיבה באמת לחייך. אין לי חברה, אין לי לא בית, לא רכב, אין לי כלום ששווה לשמוח בגללו.
עברתי דברים שאני לא מאחל לאף אחד - משפחה עלובה מהחיים, אני שונא אותם כל כך ואני חושב שהגיע הזמן שאני אקח את הדברים ואפרנס את עצמי לבד.
אני לא אשקר שקשה לי מאוד להתמודד עם החיים - אני מרגיש עבד מיוסר. אין מקום לנשמה שלי לפרוח. השכר במשק הוא מאוד קשה ואני צריך למצוא את הדרך לצאת אך אין לי שום תמיכה מאף אחד. אני באמת לא יודע מה לעשות.
הדבר היחידי שיש לי זה רשיון נהיגה מעל 15 טון, אין לי תעודות כי לא השקיעו בי בחינוך - המצב הנפשי שלי הוא בהתאם!

טוב, אפשר להגיד שאת כל החשק מהחיים כבר אין לי וזו הסיבה שאני לא רוצה כנראה חברה כי לה יש חשק לחיים ולי לא. אין לי מה להגיד - אני אומר את זה די הרבה אבל יש מעט מאוד אוזניים שמקשיבות!
העולם הזה מאכזב בצורה שאי אפשר לתאר וגם המדינה הזאת עוד יותר - בעצם אני עוד סתם אבק שנולד לעולם ללא מטרה. את האושר שלי אני לא אמצע כנראה כי אושר לא קיים.

אז איך אני יוצא מהבור העלוב של החיים כדי שיהיה לי בית, אישה וילדים (אם בכלל ארצה...כי אני לא אוהב לחיות במעגל החיים!) אני לא אוהב עבודה. אני לא אוהב את המשפחה שגידלה אותי - כי יש לי סיבה מספיק טובה למה!

מה אני אמור לעשות עם עצמי כאשר שום דבר טוב לא מאיר לי עם זאת שהשם שלי נותן אור. כל האחרים מצליחים ורק אני אבק, כמו שהאמא העלובה שלי אומרת, יצאתם כמו אבא שלכם - אתה ילד חרא, אתה בן חרא, היא אלימה מילולית ויש לה פה דוחה.
אין לי מה להגיד חוץ מזה שאני שונא את המשפחה שגידלה אותי וברגע שאני אצא מהדלת אני אשכח מהם כי עברתי הרבה חוויות נפשיות לא נעימות!

אף אחד לא יכול לעזור לי - רק אני! הבעיה, שאני לא עזר לעצמי כל כך. אני תקוע בעולם הזה בכוח בין אם ארצה או לא - אני תקוע במדינה שאני לא אוהב, אני תקוע בעולם מלא באנשים שאני מתעב. אני מרגיש מנותק מהסביבה אני מרגיש מנותק כי אני מרגיש שאני לא שייך לעולם הזה. קשה מאוד לחיות עם הרגשה כזאת שאתה סוג של חייזר וממה כולם מתלהבים - אני גם שומע מוזיקה, אני גם אוכל - אך אין בזה מבחינתי שום שמחה. החיים שלי הם לא מה שציפיתי ואני מקלל את אלוהים שהוליד אותי לעולם הזה, למשפחה הזאת, ולמקום שנולדתי בו. אני באמת רוצה לשאול "את האלוהים הרע שבשמיים - למה הולדתי אותי לעולם כ"כ אכזר?" מה לעזאזל אתה רוצה ממני? למה לא נתת לי כלום כאשר לאחרים יש יד ופאר?

אין לי מילים לתאר את ההרגשה שאני הולך ברחוב ומסתכל על כל האנשים ורואה אותם מחייכים ואני פשוט לא מחייך. אני עושה את הדברים לא כי אני רוצה אלא כי אני סוג של מוכרח. החיים שלי לא הכי מאושרים בכלל - כמה זמן אני לבד.
אם אלוהים הוא כל כך טוב - למה הוא העניש אותי כל כך הרבה????????!!!!!!!!!!!
השכירות יקרה, האוכל יקר - מה עוד נותר לי - לגור בקרטון - אני שונא את המדינה שלא דואגת לי. אלא תראו שאני סוג של קוטר - אך המצב שלי לא טוב.