מאז שנפרדנו הספקתי למקד את כל כולי לאימונים לקראת הצבא, הספקתי לעבור את הגיבוש ליחידה, לסיים טירונות, להיפצע ולצאת מהמסלול, לא להיות חלק ממה שהאחים שלי עוברים.
מאז שנפרדנו אני בגלים כאלו של דיכאון... אני לא רוצה ללכת לאיבוד.
אני זוכר שבחזרה הביתה מאחד השבועות בטירונות, ראיתי באינסטגרם שיש לה חבר...
הפסקתי לעקוב אחריה, לא רציתי לראות את זה.
לפי הפייסבוק שלה הבנתי ממש לא מזמן שהיא התחילה להיפגש איתו 20 יום אחרי שנפרדנו... הגיוני... היא אדם שצריך הרבה תשומת לב.
טירונות כמו טירונות היא תקופה מאתגרת, בין אם קרבית או לא..
תקופה שמעלה הרבה געגועים, שנשארו גם אחריה.
היינו ביחד שנה והיא החברה הראשונה שלי, אני רק רוצה להתעורר ולראות עוד פעם את הפנים שלה מולי, ולנשק ולחבק אותה. רק את ההרגשה הזאת...
התחלתי גם לשתות שזה דבר שלא הייתי עושה בכלל לפני.
לא יודע...מה קורה איתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025