הזוגיות הולכת ונהיית מקשה ומכאיבה לי, ואני בארון. נשאר כי מפחד להיות לבד...

היי
זה הולך להיות ארוך, אני אשמח לכמה שיותר תגובות ודעות ממכם.
אני חייב וזקוק לעזרתכם.
אני בזוגיות כבר חצי שנה עם גבר
לפניו יצאתי רק עם נשים, ידעתי שאני נמשך גם לגברים והכל היה בסדר
הכרתי אותו במקום חדש שאליו הגעתי, נהפכנו חברים הכי טובים ובכלל לא ראיתי בו משהו כזה, עד סיטואציה של קצת שכרות שהביאה אותנו לאינטימיות ומשם הכל התפתח.
הוא אהוב ליבי, באמת, מעולם לא חשבתי שאוכל להתאהב כך בגבר, אני יותר מאוהב לו בנשמה פחות בגוף כי פחות נמשך לגברים אבל האופי שלו גורם לי להימשך אליו מאוד.
חשוב לציין שבתקופה האחרונה, אני לא בזמן טוב, חברתית ורגשית, אחרי שחרור מהצבא ואני מרגיש די לבד, 80% מהחברים שלי די עזבו אותי ואני במצב מאוד רגיש ומרגיש לבד, והזוגיות איתו והחברות איתו האירה אותי המון, הוא החבר הכי טוב שלי לפני שהוא בן הזוג שלי.
אנחנו מבלים ביחד, הולכים לאכול, עושים גם צחוקים של חברים, זה כיף.
יש לי אליו אהבת נפש , הוא יקר ללבי כל כך, אבל כיום אנחנו רבים על כל כך הרבה דברים וזה כבר נהיה בלתי מאפשר.
לפני חודשיים היה לנו רע מאוד לתקופה , רבנו ב-ל-י ס-ו-ף , והיינו כבר על הסף של להיפרד, זה השתפר מאוד מעצמו וחזרה האהבה הטהורה ביג טיים אך בתקופה האחרונה זה שוב הדרדר ונהיה קשה.
אני אדם מאוד רגיש ומביע רגש, ולאחרונה (למרות שהוא היה מת על זה בהתחלה!)
הוא אמר לי בהפרש של חודש/כמה שבועות את האמירות הבאות
שקשה לו עם השיחות הרבות שיש לנו בטלפון ואין לו סבלנות לזה הרבה פעמים כי הוא לא אדם של טלפון.
שנמאס לו שאנחנו נפגשים אנחנו הרבה במיטה ומתכרבלים והוא לא אוהב את זה.
והיום, אחרי שיחה שבה הוא ביאס אותי בטירוף, שאמרתי לו שאני מתגעגע והבעתי אליו מלא אהבה, הוא היה ציני וקר ומעצבן.
הוא אמר לי אחר כך שהוא גם מתגעגע, אבל לא אוהב שיש לנו שיחות שלמות שהופכות למחווה של געגועים והתבכיינות על זה.

בחייאת ראבק, נו מה?! אני מרגיש שהוא לוקח אותי היום הרבה יותר כמובן מאליו, אני מתגעגע לרגעים של ההתחלה שהוא לא האמין שאני איתו (הוא היה דלוק עלי וידע שאני רק סטרייט אז) והביע פול חיבה, בכה והתרגש, היה פשוט מקסים.

האדם שאני , מלא רגש, אוהב להתכרבל (וזה חורף כאילו מה כבר יש לעשות)
להביע אהבה, לפעמים לדבר גם 10 דקות על הגעגועים ולהתפנק על זה
לדבר בטלפון שיחות ארוכות של כיף ומחשבות (לא כל הזמן אך גם לא מעט),כי אני שונא ווצאפ והשיחות שם נמרחות מיליון שנה.
וכל הבקשות והדרישות שלו כבר לא הגיוניות בעיניי, הוא היה חולה על כל הדברים האלה בהתחלה אפילו יותר ממני, מה קרה פתאום בחודשים האחרונים?
סבבה ברור שההתאהבות והפרפרים קצת יורדים אבל בואנה אחי מה נסגר?!
הוא כבר משגע אותי אנחנו רבים על כל דבר והוא לא מפסיק להעליב ולקרוא לי פרנואיד וחצוף ומיליון ואחת הגדרות כאלו ואחרות על דברים כאלה ואחרים.
יש לנו ריבים שהם באמת גועל נפש, דבר שיכול לקרות רק בין בנים.

נעבור לנושא אחר - אני במצב חברתי באמת לא טוב כל כך כמו שסיפרתי למעלה, והכי גרוע שאני האדם הכי חברתי שקיים, אני חולה על להיות בחברת אנשים ולצחוק אך מה לעשות, לעיתים החיים מביאים אותנו למצבים כאלה גם, ואני במצב רגשי מאוד מאוד מאוד מאוד רגיש בגלל זה, אוכל על עצמי סרטים, מפחד להישאר לבד, נהיה קצת דיכאוני ומתפקד כמו רובוט לעיתים.. והחברות איתו עוזרת לי
אני מפחד , מה יקרה אם ניפרד? אני לא אאבד רק את הבן זוג אלא גם את חבר הנפש שלי וזה מה שהכי עצוב לי, הזוגיות חשובה לי אך החברות הרבה יותר, בעיקר כי הקשר לא נשען על אחוז גדול של משיכה (כמובן גם, עושים סקס והכל, אפשר לנחש שאני האקטיבי, ואני מציין את זה כי בעיניי יש גם משמעות רגשית לזה ולא סתם)
הקשר מבחינתי נשען בעיקר על חברות ונאמנות ואהבה טהורה לנפש.
אני לא יודע מה אעשה בלעדיו, מה יעודד אותי כשאהיה עצוב? מי ישמע את הצרות והבעיות שלי שקורות ביומיום? את מי אני אחבק? מי יהיה לי כתף תומכת בשעת צער? עם מי אנהל שיחות כה עמוקות על דברים?
"אם תלך מי יחבק אותי ככה, מי ישמע אותי בסוף היום?"
הרבה מזה שאני נשאר עצור ככה ואולי אובססיבי זה מהפחד הזה, של להישאר לבד.
אהיה אמיתי וכן ואגיד שאני לא יודע אם והייתי במצב חברתי טוב יותר כרגע ועם הרבה חברים טובים שאני סומך עליהם ונפגש איתם, אם הייתי מוכן לדברים האלה ונשאר איתו כאילו כלום.. באיזשהו מקום זה ממלא לי את החסר ואם הוא ילך הוא יקח איתו גם את זה.
אבל זה רק חלק קטן ממש לא הכל, אני באמת אוהב אותו כל כך, הוא פשוט תפור ללב שלי בברזלים, הוא חלק מהנשמה שלי היום ויש לי נאמנות ככ גדולה אליו, ולמרות שאני נמשך יותר לבנות - מעולם לא חשבתי על לבגוד בו אפילו כשבנות התחילו איתי או שהייתי חם על בנות, אני פשוט מאוהב בו.
אני כבר לא יודע מה הוא מרגיש ומה קורה פה.. בעיניי בגלל שזה האופי שלי אז אני תמיד חם מתלהב ומאוהבי כזה, ואצלו זה היה בהתחלה אך די ירד, אני מתגעגע לזה...
דבר נוסף ואחרון - לגבי חיי המין שלנו, אני האמת לעיתים נגעל, קרו סיטואציות לא נעימות ובאמת בלעתי אותן בקלות בשבילו גם כשנגעלתי (לא צריך לפרט), אבל זה קשה לי, המין הזה ככ מלוכלך ומסריח ולעיתים אני חושב על זה ומתחלחל ולא מבין איך אני עושה את זה, זה באמת מהרגש שמביא את החרמנות אליו, איזה רגש חזק...
והדבר הכי הכי קשה, שהכל אני שומר בבטן, כי אני בארון ואין לי למי לספר (וזה ישאר ככה לתקופה הקרובה)
תודה לכולם.