יכול להיות שזה מה שגורם לי להרתע ממחויבות ומזוגיות?

היי אסקפיפל,
אני בת 22, לצערי אף פעם לא הייתי במערכת יחסים רצינית. כן התחילו איתי, היו לי הזדמנויות, התנשקתי אבל זה יצא עם כאלה שפחות נמשכתי אליהם, ודווקא עם אלה שהכי עשו לי את זה לא קרה כלום.
בגלל שבגילי המצב הזה כבר מוזר ואפילו מרתיע גברים התחלתי לשאול את עצמי שאלות איך ולמה,כי כן יש לי משיכה לגברים (מסוימים), אני כן רואה את עצמי עם בעל וילדים בעתיד, והגעתי למסקנה שאולי יש משהו שגרם לזה, שאפילו לא קשור לזוגיות.
במשך הרבה שנים בתקופת הבית ספר הייתה לי חברה קרובה (קשה לי לקרוא לזה חברה טובה), שעם הזמן התחילה לפתח כלפיי אובססיה, בשלב מסויים זה כבר נהיה מטריד, השיחות וההתכתבויות שלנו היו ממש כמו חמצן בשבילה, אם היא הייתה רוצה את זה ולא קיבלה היא הייתה משתגעת, טענה שאנחנו צריכות לדבר כל יום, בקיצור זה המשיך ככה כמעט שנתיים עד שהחלטתי לצאת עליה כמה פעמים ולהעמיד אותה במקום.
זה לא פתר את הבעיה עד הסוף כי את האופי שלה זה לא שינה, כל דבר שהייתי אומרת/עושה והיה בניגוד לרצון שלה היא הייתה מתעצבנת ופותחת ריב, אפילו מפסיקה לדבר איתי, הרשתה לעצמה להתנהג אליי כמו זבל והעיקר אני אשמה בזה שנפגעתי כי אני רגישה, בקיצור גרמה לי להרגיש מחויבת לה ממש כמו בן זוג. בתקופת הבית ספר היה קצת קשה לנתק איתה קשר כי היא הייתה חלק מהחבורה שלנו ויותר מזה הייתה איתי בכיתה. (גם שאר החברות הרגישו כמוני אבל יצא שאני הייתי הכי קרובה אליה ככה שאני סבלתי הכי הרבה..)
אחרי כמה חודשים בצבא תפסתי את ההזדמנות וניתקתי קשר אחרי שכל השאר עשו את זה, זו הייתה ההחלטה בין הטובות אם לא הכי טובה שעשיתי בחיים שלי, הרגשתי פתאום כל כך חופשייה אבל הצלקת עדיין נשארה.
כתוצאה מזה אני מפחדת מאוד ממחויבות, שכל מערכת יחסים שלי תיראה ככה, כי אם זה קרה עם חברה מה יהיה עם בן זוג?
זה גורם לי גם להרגיש שלאנשים בכללי, אפילו לחברות חדשות מהלימודים יש ציפיות גבוהות מדי ממני ושאם אני לא מתקשרת כל יום הן יתעצבנו ויעלבו, מה שלא באמת קורה, קשה לי לקבל את העובדה שאנשים אחרים הם נורמלים ולא יעשו לי הצגות על כל דבר..
אני חייבת להודות שבתקופה האחרונה אני קצת יותר פתוחה אבל זה עדיין קיים שם. אז.. איך לשחרר?