איך ממשיכים הלאה כאילו כלום לא קרה, אחרי שקרה כבר הכל?

במשך כמה חודשים בערך שמונה בהם הכרתי מישהו באפליקציה להיכרות ומשם התפתחה בינינו תקשורת וכימיה מאוד טובה. אני רציתי קשר רומנטי אך לא אמרתי את זה ,והוא העדיף משהו "קליל" וטען שבמשך הזמן אפילו עידכן אותי שאלה היו הכוונות שלו לגביי מלכתחילה . ורצה רק סקס למרות שאני לא הרגשתי בכלל. ישנתי אצלו הרבה פעמים וקרו דברים מתחת לשמיכה. אבל לצערי לרוב זה היה ביוזמתי והוא פשוט זרם עם זה כי היה לו נוח. לי היה רק רצון על ידי כך להגיע לליבו.
במשך התקופה הזאת ידעתי על כוונתו לחזור לארהב לצורך לימודים של לפחות חמש שנים. מכיוון לא רציתי שיעזוב אותי וישאיר אותי לבד בישראל . הוא דווקא מאוד להוט לחזור לשם. והוא יודע שאני לא מעוניין שיעזוב. בכל מקרה, ביומולדת שלי ביקשתי ממנו שיקנה לי מתנה סמלית. ככה סתם באמצע החיים. לבסוף הוא הסכים. אך לאחר לילה אחד שבו ישנתי אצלו בבית במיטה שלו. וגיליתי לו את הרגשות שלי כלפיו הוא כנראה נרתע מזה והחליט להתרחק ממני. בצאת השבת הרגשתי שמשהו לא תקין והתקשרתי אליו הוא ענה בקרירות והתחמק ואז אמר שאנחנו לא יכולים להמשיך לשוחח כי זה לא נכון בשבילו. שיחה של שעה וחצי שבה הוא נכנס בי ופגע בי מאוד. בסוף השיחה הוחלט שנשמור רק על קשר חברי רגיל בלי גינוני אהבה כלשהם. לאחר כמה ימים ביוזמתי נסעתי אליו הביתה וחיכיתי שיחזור והפתעתי אותו בבית שלו הוא טען שהוא בדיוק מתכוון לצאת להיפגש עם חברים אמרתי לו שזה בסדר ולא התכוונתי להישאר. אבל הבאתי איתי משהו שאני רוצה להחזיר לו...זה היה הספר שקנה לי . הוא נפגע מאוד ושאל למה... הסברתי לו שאני לא יכול לשמור על זה כי זה תמיד יזכיר לי אותו ויעשה לי תחושה של עצב מסוים. לאחר אותו ערב הוא החליט לנתק איתי קשר לגמרי . למרות שעדיין ביקשתי ממנו להישאר חבר אבל הוא ראה בי משהו שלא טוב בשבילו. אמר שאנחנו לא מדברים יותר לאורך תקופה ארוכה ככל שתהיה. כיבדתי את הבקשה שלו. לא שוחחנו במשך שבועיים! היה לי ממש קשה בזמן הזה כי התרגלתי במשך כל אותם חודשים ארוכים להיות איתו בקשר ובמגע בצורה מאוד אינטנסיבית של כל יום בשיחות טלפון ובהודעות בוואטספ. היינו יוצאים כמה פעמים בשבוע לבלות. מי שהיה מסתכל מהצד היה מבין כמה הקשר בינינו היה מאוד הדוק. אמרתי לו הרבה פעמים שאני מרגיש שיש לנו נשמות תאומות וחיבור שאי אפשר לתאר. הוא היה צוחק על זה אבל לדעתי הוא גם הרגיש ככה ופשוט סירב להאמין לזה . לאחר השבועיים האלה אזרתי אומץ והתקשרתי אליו הוא ענה לי שוב בתמיהה לא מבין למה אתה לא יכול לקבל את העובדה שאני לא רוצה לדבר איתך? כך אמר. התנצלתי על הרבה דברים ואפילו הסברתי לו שאני פעלתי מתוך אינסטינקט של רגע כי הרגש דחף אותי לעשות את זה. לדעתי במונחים פסיכולוגיים היה סמל למעשה שעשיתי לו. החזרתי לו ספר שקנה לי ליומולדת כי בעצם אני ביקשתי ממנו אהבה שהגיעה בצורת ספר. אבל מכיוון שהוא טען שאין בינינו אהבה החזרתי לו את האהבה המזויפת שלא יכול היה לתת. כי אם הוא לא יכול לתת לי אהבה אז הספר אין משמעות מיוחדת. וכך גם מהצד שלו הספר שקנה לי היה "ספר פירושי חלומות" ולדעתי המשמעות העמוקה מתחת היתה שניסה לומר לי (כפי שתמיד היה נוהג לומר) שאני "חי בסרט...חי בנדמה לי...תמשיך לחלום" על הפעמים בהן גיליתי כלפיו את הרגשות שלי והוא לעג לזה. המקרה שלי מאוד מורכב ואני משמיט הרבה פרטים שיכולים לעזור לכם להבין מה עברתי אבל אני מנסה להתמקד בעיקר . נכון להיום אני עובר סבל קשה כי הוא טוען שאנחנו לא נדבר יותר אלא רק כאשר הוא יחליט אם לפנות אליי...ואני מאוד מתעניין בכל מה שקשור אליו ...הוא אמור לטוס לראיון עבודה בארהב עוד כמה ימים בפורים ולא מתכוון לשתף אותי איך הלך לו שם. בקיץ מתכנן להתחיל דוקטורט לכמה שנים ארוכות באוניברסיטה בארהב. אני לא רציתי שיתקבל לשם כי ידעתי שאתגעגע וארצה להיות איתו. לאורך כל הדרך הוא סיפר לי על התקופה הזאת שעבר שם במשך שנתיים ונהנה ולמד ועשה...ותוך כדי כך העביר לי מסר ממנו שגם אני צריך לאסוף את עצמי ולהתחיל לחיות על הקצה ולהעיז לעשות דברים...הוא מגדיר אותי כאדם עצור שחושש להתחיל את החיים שלו. זה הכי פוגע ומעליב לשמוע את זה ממישהו שאתה אוהב וסומך עליו . עוברות בי מחשבות שכשיעזוב את הארץ בקיץ בקרוב אני אפנה למשפחה שלו ואגלה להם מי זה הבן שלהם באמת...על ידי הודעות ושיחות מוקלטות שהיו לי איתו . שידעו מי זה הבן שלהם שהוא כמוני...נמשך לגברים ובמערכות יחסים אינטימיים...שפשוט הצליח להסתיר מהם את העניין במשך המון שנים. לא יודע אם זה מתוך כעס ותסכול ופגיעה וייאוש ממנו ...אולי זה הכל ביחד אבל אני לא מצליח לצאת מהמבוך הזה שנקלעתי אליו בגללו. אני מרגיש נבגד ומרגיש שהוא רימה אותי וניצל אותי כל פעם מחדש גופנית ונפשית. אני זוכר כמה התביישתי מולו כשנפגשנו לראשונה באוטו שלו והוא שלח אליי ידיים והתחיל להפשיט אותי ..משם זה כבר נגרר לקשר ורגשות מעורבים שהיו לי כלפיו.
אני רוצה לדעת מה הכיוון שלי מעכשיו לאן אני חותר ואיך לפעול בשלב הזה כי אני באמת מתייסר בתקופה האחרונה בקונפליקטים קשים עם עצמי והכל זה בגללו. לא אשכח את המילים האלה שאמר לי "תתחיל לחיות ,תלמד מהטעויות שלך.." כשהוא בעצם היה הטעות הכי הגדולה שלי שהכרתי אותו אבל אני עכשיו צריך להתמודד עם המצב החדש ולא יודע מה אני עושה ואיך לקבל את זה כי לא עובר לי יום ורגע מבלי לחשוב עליו .
אודה לכל תגובה או רעיון או משהו שיכול לעזור לי להבין את עצמי יותר ...מה אפשר לעשות??