אמא שתלטנית לוקחת את דעתי קשה מדיי - איך אני יוצאת מהברוך שיצאתי למרות שאני צודקת?

אתחיל ברקע - לאמא שלי יש נטייה לשתלטנות.
בתקופת החטיפה והתיכון, זה מאוד הקשה עליי. אבל כעת יצאתי מבית ההורים, כך שיש לי יותר חופש ולה פחות שליטה עליי. לשאלה.. חברות של אמא שלי מהעבודה הביאו לי מתנה וברכה לחתונה שלי. אמא שלי בקשה שאעצב גלויית תודה להן על המתנה ממני. אחרי שעיצבתי התחילה לבקש לשנות את הכתוב. סירבתי (אחרי הכל זה מכתב ממני) והסברתי לה שזה לא יפה לבקש לשנות כל הזמן משהו ושזה אף פעם לא טוב מספיק בשבילה, שאני עושה עיצוב ממני ולא לאיזה לקוח שרוצה טונה שינויים ומשלם על זה, שזה סך הכל מכתב תודה ובמיוחד שזה מכתב ממני (זה קדם לסיפור שעיצבתי את הזמנת החתונה שלי והיא ביקשה לשנות דברים כל הזמן לאורך תקופה). היא לקחה את זה למקום הלא נכון וההשיחה התדרדרה לזה שהיא טוענת שאני יודעת רק לקבל ולא לתת, שאני חוצפנית ומדברת אלייה בחוצפה, שהיא לא בקשה ממני כלום כל השנה וכמה קשה לי לעשות מה שהיא מבקשת, שאני לא מכבדת את ההורים שלי, שהיא לא מאמינה איך היא גידלה ילדה כזאת ושהיא לא תבקש יותר ממני שום דבר ושאני לא אפנה אלייה. כל זה בהודעות תוך כדי שאני מנסה להסביר לה שזה מכתב ממני לא ממנה ושזה לא יפה שהיא מבקשת לשנות דברים שאני כתבתי ממני כתודה. זה התדרדר לזה שהיא התחילה לענות בהודעות כמו "נכון מי אני בכלל?" וטוענת שאכפת לי רק מעצמי והיא חלק זניח ומעצבן בחיי. בערך שמה הפסקתי את השיחה כי הבנתי שאין טעם להסביר את דעתי , היא לוקחת את זה למקום אחר ורציני מדיי והיא לא תבין לא משנה כמה אסביר. והאמת שכל העניין הזה התחיל נטו מהפרנציפ שהיא מתנהגת כמו לקוח מעצבן שמבקש לעשות שינויים כל הזמן בדברים שלי ולא שלה, ושינויים שלא מתאימים לי. אני באמת לא יודעת איך לצאת מהסיבוך הזה.. סך הכל ניסיתי להסביר לה בצורה מתורבתת שלא מתאים לי שהיא מבקשת לשנות דברים במכתב ממני ובכללי לשנות דברים אלף פעם(כמובן שזה מגיע אחרי כל השינויים שהיא גרמה לי לעשות בהזמנת חתונה שעצבנו אותי כבר אז). לא רציתי שזה יגיע לזה ולא נראה שהיא מבינה כשאני מנסה להסביר לה, היא רק לוקחת את זה יותר ויותר קשה. איך אני יוצאת מהברוך הזה? לא הייתה לי שום כוונה להכנס לזה . אתם חושבים שאני צודקת בעניין ? או שהיא?