מתוסכל מהחברים, מההורים ומהחיים

שלום לכולם, הגעתי לפה אחרי הרבה זמן של שתיקה
אז נתחיל - ביסודי היו לי חברים וזה העברתי את הזמן
6 שנים היה סבבה, לפעמים אני חושב שממש הייתי שם כמו מלך.
טוב אז בוא קצת נקצין את זה, ביסודי היו לי בכיתה הרבה "חננות"
ותמיד הייתי "מהמקובלים" ואז כאילו עברתי לבית ספר עם יותר "משוגעים"
"ילדים רעים". ושמה התרבות הייתה שכל הזמן עושים ירידות, בשיעור
בהפסקה בכל רגע שמשעם עושים ירידות, והיו פשוט יורדים לי על הנשמה
וצחוקים עליי הרבה והייתי מחזיר אבל זה לא היה עוזר הייתי נעלב מאוד, פשוט הייתי מחזיר רק בשביל שלא יגידו שאני הומו. וזה פשוט היה 3 שנים ברצף כל יום עד שתיים וחצי איזה 5 שעות כל יום יורדים על אבא שלי שהוא כלב שהוא מסריח
אמא שלי שהיא זונה וכולם צוחקים. ואפילו היה עוד כמה ילדים שזה קרה להם
אחד הפסיק לבוא לבית ספר, וסיפר להורים וזה וההורים שלו באו לילד שיורד עליו לבית פעמיים והוא לא שם עליהם, וגם שהוא לא בא היו מרכלים עליו, ועוד אחד בערך אותו סיפור, אז זה היה התרוץ שלי לא לספר וזה נשאר בבתן ואני מרגיש שאני הולך להתפוצץ...

עכשיו אמרתי אני יעבור בית ספר יהיה טוב, נגמר הכתיבה עברתי לתיכון
עכשיו שמה הם יותר חולי נפש, התרבות שם יותר גרועה כל היום ירידות וצעקות
אבל הם לא צוחקים עליי אני יושב בשקט כבר שנה וקצת ובודד בכיתה, ואני חושב שאני חברותי וזה אבל אני אומר אני לא ידבר עם אף אחד שלא ירדו עליי.. אז כל יום אני יוצא עם הרגשת דיכאון, בדידות ופיספוס מהבית ספר...
יש לי חבר אחד אבל אני לא יודע מה נסגר איתי, על כל בן אדם שאני חושב
ישר עולה לי שנאה, נגיד מה אתה חושב על שימעון שונא אותו מה על חיים שונא אותו לא משנה מי אפילו הפסיכולוג שלי, ואני איתי כבר חצי שנה ועוד לא סיפרתי לו והוא יודע שיש דברים שהיה לי רע וזה ולא סיפרתי ואני אומר לו לאט לאט אני כבר חצי שנה אצלו ! אני מת מפחד לספר, אני לא מעיז לצאת לרחוב לקנות אוכל בגלל שאני חושב שירדו עליי, כל ילד אפילו באינטרנט שאני מכיר
שמדברים עליי, או שאנחנו מתקרבים יותר מידי אני ישר מרחיק אותו ודוחה אותו
שאני חס וחלילה לא יצתרך לספר לו או שהוא לא ירד עליי...

משפחה אין מה לדבר בכלל... הורים מכים זה הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שהוא יותר גרוע.. בעצם פעם אבא שלי גם הוריד לי כאפה אז אני כבר לא יודע. אני יודע שההורים שלי בחרו בכסף במקום בילדים, כל היום בעבודה
חוזרים בשמונה שואלים מה קורה איך היה בבית ספר, בסדר ורואים תלוויזיה יושנים וזה... אפילו אותם אני שונא, יש לי גם אח קטן גם אותו אני שונא, את כולם..

זהו בעיקרון זה סתם פריקה, יש גם עוד קצת דברים אבל זה העיקר
מצטער אם זה ארוך מידי ועל כל השגיאות כתיב, אבל זהו לא חייבים לענו זה רק פריקה..