מרגיש שהצניעות שלי פוגעת בי מבחינת הזוגיות

"החיים שלך מושלמים מתי שאתה מעדיף לחיות את המציאות שלך ולא את החלומות שלך" - בחור הזוי ואנונימי. אז ככה, מכירים את המשפט "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים" אז ללא ספק מתאר את המציאות שלי. אני לא בחור מאמין, אבל יש רגעים בודדים שאני מרגיש חיבור עם אלוהים וזה בעיקר בשביל להתלונן.. זה קורה בימי שלישי ושבת אחרי הגרלת הלוטו אבל עזבו אותכם, ניחא כסף.. הדבר שהכי מפריעה לי שאין לי זוגיות. הסתובבתי אתמול בקניון וראיתי גברים עמודים בתור לקנות בלונים ושוקולדים ואני תוהה לעצמי האם אני אעמוד בתור כזה יום אחד. תור של גברים שיש להם דבר משותף וזו מ-י-ש-ה-י. אתם לא מבינים כמה בטיפשות ובתמימות רציתי לעמוד בתור הזה להחזיק בלונים אדומים בצורת ללבות ולהחליף מבטים עם הגברים בתור מבטים של "אחח איזה יום מטופש" אבל עמוק בפנים להרגיש ציחקוק קטן של אושר שיש לי אותך!!! אבל לבינתיים יש לי רק את אנג'ליקה ושירלי הכריות שלי, הדבר היחיד שנאמן אליי בתקופה האחרונה. אני מתחיל לחשוב שהסיבה היא הצניעות שלי. אני אחזור רגע למשפט שציינתי כבר בהתחלה, נוו זה.. אלוהים אגוזים ושיניים.. לדעתי אני בחור פשוט מדי. למרות שאני נראה טוב אני מעדיף לא להצטלם, למרות שאני לא מסכים נניח עם בן אדם אני לא אראה את דעתי. קוראים לזה למלמ - לא מועיל לא מזיק, אנשים שמכירים אותי מקרוב פשוט נסחפים אחריי אבל אנשים שלא מכירים אותי לצורך העניין ( בנות זוג פוטנציאליות ) חוץ ממראה חיצוני לא באמת ירגישו שאני מאתגר אותן או מספק עניין. כאילו אני שקט מדי, לא מחפש את האש וטוב לי עם זה. הבחור השקט הזה שיושב בפינה, זורק מדי פעם הערה מתוחכמת אבל לרוב מקשיב לשאר החבר'ה.. זה שמוזג את הקולה, מערבב את האקסל עם הרד בול, זה שאם צריכים לצלם את הרגע - הוא זה שמיד התנדב לצלם את כולם.. זה שמכין את הראש לנרגילה בשביל להרגיש חלק מהחבר'ה למרות שהחלק שלו בשיחות של "הישיבות" מזערי. זה מרגיש לי כאילו זה פוגע בי וגורם לי להראות לא מספיק מעניין. אני לא אוהב למשוך את כל תשומת הלב, פתאום לספר סיפור ליד חמישה אנשים על חוויה שחוויתי.. אבל בתקופה האחרונה אני מבין שאין מנוס, זו הדרך היחידה למשוך את תשומת לבן כי אחרת אני לא אתקדם. אשמח לדעת מה הבנות חושבות, על הבחורים שלא אומרים את דעתם, לרוב לא מחפשים את הוויכוח.. ולא אוהבים להשתחצן ולהוציא לאחרים את העיניים.
תודה רבה.