רוצה את החבר הכי טוב ויש לו חברה

היי אז יש לי חבר ממש טוב ואנחנו מסתובבים די הרבה ביחד ואנחנו מדברים מלא. אנחנו מכירים בערך 3 שנים אבל רק בחודשים האחרונים נעשנו חברים ממש טובים ואני אוהבת להיות איתו הוא מצחיק אותי וכיף איתו. עכשיו אני יודעת שזה נשמע כמו בעיה קלאסית של גיל ההתבגרות ושזה ההורמונים ודווקא פתאום שיש לו חברה אני רוצה אותו הרי תגידו שאת מכירה אותן שלוש שנים למה לא עשית משהו לפני? אז אני באמת שמחה בשבילו שיש לו חברה סוף סוף והם כבר שלושה חודשים ביחד אבל אני לא יכולה שלא להרגיש משהו, אני לא יודעת מה זה בדיוק מה שאני מרגישה וקיוויתי שמישהו יוכל לכוון אותי או לייעץ לי אבל נראלי שאני מרגישה מוזנחת כלומר כל פעם אחרי שאני רואה אותו אני מרגישה מעין פיספוס כזה כאילו צריך שיהיה מעבר ובאלי להיות איתו יותר עכשיו אני בחיים לא אהיה עם מישהו שיש לו חברה ואני גם לא ממש מתכננת לפעול לפי הרגשות האלה אבל השאלה זה אם צריך? ברור שזה לא הדבר הנכון לעשות אבל אנחנו מפלרטטים מלא הרבה לפני שהייתה לו חברה ואני מאמינה ששנינו חשבנו פעם איך זה יהיה אם נהיה ביחד אבל אני באמת מפחדת שאני אוהבצ אותו ואני באמל יכולה לראות משהו רציני והשאלה היא האם להתאמץ יותר אני פשוט לא רוצה לאבד אותו ואני לא חושבת שהוא מספיק לי בתור ידיד או חבר טוב אני רוצה מעבר ואני מאמינה שגם הוא חשב עם זה כמה פעמים (כי הוא זרק לי הערות) אני יודעת שאפשר לשפוט את הסיטואציה מאד מהר ולהגיד שזה ממש לא מוסרי ולא היית רוצה להיות עם מישהו ואז לגלות שהוא מפלרטט עם החברה הכי טובה שלו ובסוף שהוא יעזוב אותה בשבילך אבל אני באמת מרגישה אליו משהו משהו שלא באמת הרגשתי לאף אחד אחר אפילו לא לאקסים שלי ואני פשוט מרגישה אני איתו ואני יודעת שזה תסביך קלאסי של חבר הכי טוב אבל תכב אני מסיימת יב ואני באמל מפחדת שנפספס אחד את השני ואני שמחה שיש לו חברה כי אני חושבת שזה מבגר אותו ונותן לו ניסיון במערכת יחסים (לו דווקא ביחסי מין) אני באמת רוצה שהוא יהיה מאושר ואני חושבת שהוא מחבב את חברה שלו אבל לא מעבר ואני בטוחה שיכול להיות לנו טוב ביחד ואני חושבת שאפילו הוא חושב ככה אבל השאלה אם אני צריכה לפעול לפי זה כי לשחרר מהמחשבה הזאת זה קשה (כמובן שכשאני אומרת לפעול זה לא לקפוץ עליו עכשיו ולהגיד לו מה אני מרגישה אלא יותר להראות לו חיבה ולרמוז קצת לא במגע או משהו)