חבר שלי מאוד לוחץ עליי נפשית ואני לא יודעת מה לעשות

לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהו שפשוט לא מכבד את המרחב האישי שלי.
זה התחיל בזה שהוא רוצה להפגש כל יום ולהיות ביחד כל היום (ושנינו סטודנטים ואני עובדת בעבודות מאוד עמוסות בנוסף), אחר כך הוא יצר קשר עם החברים שלי כדי לשאול אותם דברים עליי וממשיך לעשות את זה כדי לשאול אותם למה אני לא פנויה להפגש איתו (גם זה מאוד פוגע בי כי בלי שהוא פגש את החברים שלי יותר מפעם אחת הוא מרשה לעצמו ליצור איתם קשר וזה לא נעים לא לי ולא להם). אמרתי לו שאני לחוצה ממנו אז הוא כתב לאקסית שלו כדי לשאול אותה אם היא הרגישה לחוצה ממנו ואחר כך הם גם קבעו להפגש לדבר על הקשר שהיה להם (עד שהוא השכיל לשאול אותי מה דעתי על זה ואמרתי לו שאני לא מבינה מה יש להם להפגש והוא ביטל לה). בנוסף, הוא מדבר על הקשר שלו ושלי (על חוסר הזמינות שלי) עם מעט החברים שיש לו שאחר כך גם כותבים לי שאני אכזרית ואיך אני מסוגלת להתייחס אליו ככה (כן, האכזריות נובעת מזה שאני נפגשת איתו פעם ב3 ימים בערך).
כשאני אומרת לו שאני צריכה ללמוד הוא אומר "אני אבוא רק לקצת" ונתקע אצלי ל4 שעות שפשוט אין לי לתת לו, וכנ"ל מזמין אותי אליו וכשאני צריכה ללכת הוא עושה לי סרטים של "אל תלכי אני מתגעגע אלייך" ועוד שניה בוכה מולי כשאני צריכה ללכת.
אני מבינה שזה לא מכוונה רעה, אבל אני סובלת ברמות שאני לא יכולה לתאר. אני לא יכולה להתפנות ב100% ולהיות איתו כל הזמן, יש לי גם חיים ותחביבים משלי, חברים משלי, עיסוקים, עבודה ולימודים. אני מרגישה שבתקופה של החודשיים שאנחנו ביחד אני סובלת, ולא חשוב כמה פעמים כבר דיברתי איתו על זה (בכל דרך שהיא, אני מדברת איתו על זה פעם בשבוע בערך) זה פשוט לא נקלט! נוצר מצב שזה כבר כמעט התפוצץ כי אמרתי לו שאני לא מספיקה לעשות דברים ובגללו אני כל הזמן בלילות לבנים, אז הוא עשה לי קטעים של ריגשי שהוא לא רוצה לדבר עכשיו כי עצוב לו, שלא לדבר על זה שאיכשהו אני יוצאת זו שלא בסדר שאני לא מקדישה לו מספיק זמן.
שכבנו פעם ראשונה חודש אחרי שהכרנו, ואחרי פעמים בודדות אני לא רוצה יותר (כבר 3 שבועות) פשוט כי אני לחוצה ולא בא לי יותר, והוא מתנהג בצורה מאוד אובססיבית גם כלפי זה ומדבר איתי כל פעם כמה שהוא מתוסכל מזה שאנחנו לא שוכבים, אבל פשוט לא בא לי כי הוא מכניס אותי ללכת היסטרי עם כל ההתנהגות הזו (גם מבחינה נפשית וגם מבחינת הזמן שהוא גוזל לי בכל פעם כשאני גם ככה עסוקה וגם אני לא מספיקה שום דבר בגללו).
הוא כל הזמן מחפש אותי בבניין שבו אני לומדת, ואז שולח הודעות של "איפה אתתתתתת", וגם שולח לי המון הודעות כל היום של "מה את אוכלת? עם מי את אוכלת? מה את עושה עכשיו? מתי את חוזרת הבייתה? מתי אנחנו נפגשים? אני יכול לבוא אלייך?" וככה כל הזמן בכל יום!
הלחץ הזה פשוט גומר אותי מבפנים ומוריד לי ממנו, שלא לדבר על זה שאני לא ישנה בגלל כמות המטלות העצומה שנשארת לי בגללו, אז אני גם בקושי מתפקדת והייתי חולה כבר פעמיים עם חום ומיגרנות בתקופה הקצרה הזאת.
ש דרך לצאת מהמצב הנורא הזה? אני בוכה בלי סוף כבר כי חבל לי, הוא סך הכל בחור טוב ויש לנו כוונות משותפות, אבל הוא פשוט לא מבין אותי..