עברתי למקום עבודה חדש, קשיי הסתגלות או נורות אזהרה?

היי לכולם,
אני כבר ממש אובדת עצות ומיוסרת, אז אנסה את עצתכם...
לפני כמה חודשים החלפתי מקום עבודה לאחר 8 שנים במקום הקודם.
התפקיד הקודם לא היה רע - הוא היה נוח ומוכר, לפעמים עד כדי שעמום ושחיקה גדולה.
התפקיד החדש לעומתו הרבה יותר 'נחשב' ועם סטטוס גבוה ומכיוון שתמיד אמרו לי שאני מבוזבזת בתפקיד הקודם ('את יכולה להגיע רחוק, למה לך להיתקע בעבודה פשוטה') חשבתי שהגיע הזמן לעשות מהלך ולשנות.
התפקיד החדש שלי לא שונה בהרבה מהתפקיד הקודם מבחינת שכר, אולם הוא נחשב ארגון יוקרתי יותר ויש בו מעט אפיקי קידום למקרה שארצה בעתיד.
יחד עם זאת הוא הרבה יותר מאתגר. הוא דורש אחריות ואפשר לומר שממש קשה לי. אני די מרגישה שהוא 'גדול עליי' אבל עדיין לומדת אותו ועוברת איכשהו יום ביומו.
חשוב לי לציין שאין לי הרבה בטחון עצמי. הופתעתי מאוד שקיבלו אותי לעבודה הנוכחית, אבל תמיד
אנשים רואים בי הרבה יותר פוטנציאל ממה שאני רואה בעצמי...
אני מתקשה עם שינויים וקבלת החלטות והרבה פעמים מרגישה תקועה בחיים.
מהרגע הראשון לא התחברתי למקום העבודה החדש, לאנשים ולאופי העבודה, אבל חשבתי שזה טבעי בהתחשב בעובדה שיצאתי מאיזור הנוחות שלי ב8 השנים האחרונות ובהתחשב בזה שאני תמיד נוטה להקטין את עצמי ואת יכולותיי.
תחושת חוסר החיבור מלווה אותי עד עכשיו ואני לא יודעת לומר אם זה מעיד על חוסר התאמה שלי לתפקיד, חוסר התאמה של התפקיד אליי או סתם קשיי הסתגלות טבעיים. כמה זמן אמור לקחת תהליך ההסתגלות? איך אדע אם זה שאני עוד לא מרגישה 'שם' מעיד על בעיה של ממש?

לאחרונה פנו אליי ממקום העבודה הישן והציעו לי לחזור לתפקיד הקודם. כמובן שאינטואיטיבית התפתיתי מאוד לקבל את ההצעה אבל לא רציתי להיות פזיזה וביקשתי זמן לחשוב על הדברים.
ניסיתי להתייעץ עם אחרים, ניסיתי רשימת יתרונות וחסרונות, ניסיתי להבין עם עצמי מה נכון לי ואני פשוט לא מצליחה לקבל החלטה אם לחזור אחורה או להישאר ולהסתכל הלאה.
אני חוששת שכשאחזור למקום הקטן והבטוח ארגיש שוויתרתי מהר מדי על ההזדמנות להתקדם הלאה, שעשיתי לעצמי הנחות בגלל קשיי קליטה בלבד, שנכשלתי ושפספסתי בגדול את ההזדמנות להוכיח לעצמי ולכולם שאני מסוגלת ליותר.
למרות זאת חסרה לי הנוחות והפשטות שליוו את חיי בעבר. מה אם אני לא באמת צריכה יותר? מה אם חיים שנחשבים בעיני כולם בינוניים פשוט מספיקים לי? נדמה שמאז השינוי חיי לא חזרו למסלול ואני כל הזמן מלאת חרדות וספקות, חוזרת ובודקת עם עצמי האם אני במקום הנכון.
לא מצליחה להתמקד בעבודה הנוכחית בלי להסתכל אחורה בערגה על העבודה הקודמת...
איך יוצאים מהלופ הזה??