סגרתי את התיקים הפליליים שלי כדי להיות לוחם - למה זה כלכך קשה?

אהלן , אני בחור בן 20 מהדרום
מכירים את המושג ''נוער בסיכון''? אהלן זה אני ..

עד לפני 3 שנים אני לא הייתי בראש של להתגייס , ורציתי להמשיך לעסוק בשטויות שעשיתי בשכונה עם ''חברים'' שלי ולהסתבך כמה שיותר עם המשטרה.

לא סיימתי 12 שנות לימוד , ואין לי יחידה באף בגרות

עד גיל 18 נפתחו נגדי שלושה תיקים פליליים (אחד שאימא שלי פתחה והשני על תקיפת שוטר) ומאז החיים שלי רק השתנו .. תמיד מאז שאני הייתי קטן רציתי להיות להיות לוחם

אף פעם לא האמנתי בעצמי שאצליח בצבא או בחיים , במיוחד בגלל העבר הפלילי שלי והמצב בבית שגדלתי בלי אבא , ושלא אדבר על המצב הכלכלי
והחוסר שנות לימוד.. הייתי יושב כל סופ''ש עם ''עלק'' חברים שלי בשכונה ומסתובבים בעיר ומחפשים לעצבן שוטרים ולחפש אנשים שלא באו לנו ''טוב בעיין'' בקצרה.. לקראת גיל 18 הבנתי שאין לי עתיד ושאני לא אצליח בשום מקצוע חוץ מעבריינות..

לא יודע איך ואני לא יודע למה , אבל אני הצלחתי להכיר את עמותת ''אחריי!' דרך חבר ששנים לא פגשתי ומאז רק רציתי להשתפר ( סוף סוף מקום שלא מסתכל על העבר שלי , אלא על מי שאני והמעשים שאני עושה באותו הרגע) הצטרפתי לקבוצה ופגשתי שם ילדים כלכך טובים! אנשים שבקושי מקללים ולא יודעים מזה לריב מכות.

הצבתי לעצמי מטרה שאני שם בצד את מי שהייתי לפני שהצטרפתי לקבוצה , ושאני הולך להיות ''ילד טוב של אמא שרוצה להיות לוחם'' (בתכלס? גם לא רציתי שהם ירגישו מאויימים לידי ובאי נוחות..)

וככה זה היה.. במהלך השנה התאמנו מלא ביחד ויצאנו סופשים ביחד , והרגשתי שאני נכנס לסביבה של אנשים שתומכים בי ולא מנסים להוציא ממני את הרע.

במהלך השנה שהייתי חניך פעיל באחריי! אני הכרתי את עולם המכינות הקדם צבאיות.

שוב , פחדתי שלא יקבלו אותי ויסננו אותי בגלל העבר שלי

איכשהו עברתי את המיונים של המכינה והתקבלתי למחזור החדש !
פעם ראשונה שאני הרגשתי שייך למסגרת כלשהי , ושאני מרגיש באמת שאני הולך להצליח ולשנות את החיים שלי ב180 מעלות.

באמצע שנת המכינה , אני הצלחתי לסגור את כל שלושת התיקים שהיו לי ללא הרשעות ! ! !

סיימתי את השנת מכינה בהצלחה (בזכות הראש שלוחה שלי , שלקח אותי ''כפרוייקט'' אישי שלו) ואיתה גם הרגשתי את השיפור הפנימי שעברתי עם עצמי :)

בין עם זה היכולת ניסוח שלי/הבנת האחר והזולת/הכרת הארץ /לקבל דעות שונות במחלוקת/להבין שאת העולם אני לא יכול לסובב על האצבע הקטנה שלי.. והכי חשוב - העפתי את ההרגל שכל מילה שנייה שלי זה קללה שיוצאת מהפה.

במהלך שנת המכינה , אני הצטרפתי לתוכנית שקוראים לה ''אחריי!לגבעתי'' שבה בונים מחלקה שלמה שמתגייסים ביחד בנוב' 17 לגבעתי!
השתתפתי בסדרות שטח והניווטים , והרגשתי שהקבוצה שלנו מתחילה להתגבש ושיהיה מטורף בגיוס שלנו יחד לגבעתי !

ואז קרה מה שקרה.. שבוע לפני הגיוס שלי דחו את הבקשה שלי להורדת סעיף הקה''ס שלי ( קה''ס - קשיי הסתגלות מונע ממי שיש לו להתגייס ללוחמה) והחלום שלי להתגייס לגבעתי התפוצץ.. לקחתי את זה נורא קשה כי עברתי דרך כלכך קשה.. דרך שבה ירקתי דם וקרעתי את עצמי מבפנים כדי להוכיח לצה''ל שאני כשיר לשירות קרבי ומשמעותי.

מנוב' 17 לקרבי , הגיוס שלי עבר לפברואר 18 לבסיס ''חוות השומר''

החלטתי שאני אתחיל ברגיל ימין את השירות שלי כי אם אתחיל ברגל שמאל , ככה כל השירות שלי יראה.

אני כיבדתי את המפקדות אצלי בבסיס , עמדתי תמיד בלו''ז ונתתי את כל כולי למקום! אצא טיפה מתנשא , אבל תסלחו לי :
היו אנשים ששנייה לפני שהם נפלו , הם באו ונאחזו בי ולא עזבתי אותם לרגע.
היו שם אנשים שהסתכלו עליי ''כמודל לחיקוי'' ותמיד שמתי לב שהחיילים שם בוחנים את המעשים שלי בזכוכית מגדלת.

אני הייתי החייל היחידי שמסדר את הח' המחלקתית בזמן , כי אם נאחר אז נרד למצב 2 וזחילות.. אחרי כמה זמן.. אני שמתי לב שיש חיילים שמסדרים את הח' במקומי ולוקחים את הפיקוד , ואני אהבתי את זה! אלו היו אותם החבר'ה שתמיד ישבו ודיברו אותי עד 2 בלילה כשיש לנו השקמה ב05:00 ועוד.. ( אתם בטח חושבים שאני ''הצהוב'' המעצבן הזה שכולם לא סובלים אז בואו אתקן אתכם.. בודדים האנשים שחשבו שאני צהוב ולהפך! בגלל שהייתי ממושמע ורציני , אנשים שם סמכו על המילה שלי וכנ''ל גם הסגל)

לקראת סוף הטירונות , הודיעו לי שאני חסום במערכת ושאני לא יכול להשתבץ לאף תפקיד.
במשך חודש וחצי אני ומהפקדת שלי ניסנו להבין מה הבעיה

- אולי פרופיל? לא אין סיכוי.. הלכתי אישית לרופא הצבאי והוא אישר לי את הפרופיל 97 עם אופצייה ללוחמה

- יש מצב שזה משהו נפשי.. קב''ן ? גם לא! חוץ מהקה''ס שזה לא קשור לחסימה

המפקדת שלי דיברה אישית עם הראש מדור שיבוצים במיט''ב , ושאלה אותה למה אני חסום וגם לה לא היה תשובה.

וככה היה.. במשך חודש וחצי לא ידעו מה הבעיה אצלי ואני רק אוכל את עצמי ומרגיש ''שאני נופל בין הכיסאות'' וככה גם המפקדת שלי אמרה לי , ופעם ראשונה שהיא נתקלה בזה (היא בעצמה אמרה לי שזה נורא מתסכל אותה ושהלוואי והיא היית שמה אותי עכשיו בגבעתי) נשים בצד שהיא המפקדת הכי טובה שיכלתי לבקש בחיים שלי.. ואני בקשר רציף איתה גם כשאני בסדיר.

ביום שחילקו לכל הבסיס את השיבוצים , אני ישבתי בצד וראיתי את כולם יוצאים מבסוטים מהמשרדי מ''מ ומאושרים מהחיים.. ואני ? יושב בצד ועוד שנייה מתפוצץ על כל העולם החרא הזה.

כשנכנסתי למשרד מ''מ לקבל את השיבוץ שידעתי אותו מראש (עובד רס''ר) פשוט התפרקתי מולה וגם המפקדת שלי היית , ויצאתי על המ''מ שהיא לא השקיע מאמץ בלפתור אתה הבעיה שבגללה אני חסום , ושהיא הרסה לי עכשיו את כל השירות הצבאי.

יצאתי בעצבים מהמשרד שלה ולא הפסקתי לצעוק שם ולבכות -'' שנים של עבודה אתם הרסתם לי! אני סגרתי את העבר הפלילי שלי ועשיתי שנה שלמה מכינה קדם צבאית כדי להוכיח לכם שאני שווה משהו , ואתם הרסתם הכל ברגע שגרמתם לי להגיע למצב שאני צועק פה ומתפרע!'' והבאתי בעיטה לקיר ושברתי אותו (קיר גבס נאחס)

יום למחרת היה יום העצמאות , באותו היום אני נשפטתי ונכנסתי לכלא צבאי ( כלא 6) לשבוע.

באותו היום שהשתחררתי מהכלא , המפקדת שלי מתקשרת אליי ואומרת לי בהתרגשות ''XXX אתה לא תאמין למה שאגיד לך עכשיו.. אבל פתרו את הבעיה שבגללה היית חסום במערכת..''
הגעתי לבסיס ורצתי אליה וכל המחלקה היו באמצע ח' של הסמלת.. המפקדת שלי אומרת לי ''אחרי הח' אספר לך'' ופשוט דפקתי לה פרצוף שאין סיכוי שאני אחכה עוד דקה והיא צחקה ולקחה אותי לצד וסיפרה לי שאני אוכל להיות נהג בט''ש ומשם אצליח לצאת ללוחמה הרבה יותר בקלות.

באותו הרגע פשוט בכיתי משמחה ורציתי כלכך לחבק אותה !!! רצתי לאמצע הח' של הסמלת וצעקתי לכולם ''יש לי סיכוי להיות לוחם , שמו אותי נהג מבצעי באוגדת עזה'' ואיזה 60 איש פשוט מבסוטים מהחיים ואני רואה את כל הסגל מסתכלים עליי מהצד שמח ומבסוט וקופץ כמו ארנב והם כלכך שמחים (במשך חודש וחצי לא חייכתי חיוך אמיתי בגלל שהייתי חסום) ואתם יודעים למה הייתי חסום ? בגלל טעות בהקלדה אצל מיט''ב.

עכשיו אני נמצא באוגדת עזה , לקראת סוף התהליך שלי עם הקב''ן להורדת סעיף הקה''ס שלי ולעבור לגבעתי :)
ויתרתי על מיוחדת של חודש , כדי להתחיל כמה שיותר את התהליך עם הקב''ן , ועכשיו אני רואה שזה השתלם לי !
הקב''ן שלח שבוע שעבר בקשה חריגה לראש צוות קבנים בצה''ל , להורדת סעיף קשיי ההסתגלות שלי.

קיבלתי המלצה מהסמח''ט , מהקב''ן , מחוות השומר , המ''פ ומהפקד האישי שלי בסדיר.
בנוסף אני נכנסתי לתוכנית תג''ת (תעודת גמר תיכונית) כדי שאשלים 12 שנות לימוד

אני מפחד להתלהב.. אבל אני אופטימי ומקווה לטוב כי לוחם אני אהיה.

אני מצטער על החפירה .. אשמח לצרף לכם לינק לשאלה שפירסמתי כשהייתי בן 18 על אותו הנושא .. שתבינו על מה אני מדבר : https://www.askpeople.co.il/question/104280