אובססיבית לגבר שלא מכיר אותי כבר שנתיים, חושבת שאני חולה

היי, בעבר היו לי בעיות בבית הספר והעופתי וכתוצאה מכך התנתק לי קשר עם המון חברים שהיו לי פעם... היום ברוך השם אני נמצאת בפרויקט שיקומי מיוחד ובכיתה יא אי״ה אני יחזור לבגרויות לתיכון ולחברים. בנוסף אני לא נמצאת בערך שנתיים ברשתות חברתיות לכן אני לא מוכרת מלבד בסביבת החברים שלי... יש נער בן 19 שגר בעיר שלי, ראיתי אותו פעם או פעמיים אצל חברים משותפים פעם ראשונה לפני שנתיים וחצי אני חושבת וככה הכרתי אותו, לפעמים יוצא לי לראות אותו בעיר- שאני בנסיעה או הוא, לרוב אני רואה אותו עובר עם האופנוע... כניראה הוא מכיר את הפנים שלי אבל הוא לא יודע את שמי. תמיד שיוצא לי להיתקל בו אז אני לא מסתכלת והוא מסתכל עלי מבט ארוך פעם יצא גם שסובב את הראש אחרי מהאופנוע- לא חושבת שבגללי הוא פשוט כזה באופי הוא ילד רגוע כזה לא יודעת להסביר נגיד דיברתי בטלפון ואז הסתובבתי וראיתי שהוא היה מאחורי המשכתי ללכת רגיל והוא היה עוד כמה שניות ואז המשיך ללכת באיטיות.
אני נורא נורא אובססיבית אליו- אני יודעת עליו כמעט הכל מבחינה משפחה, חברים, מה הוא עושה. אני אוהבת לדמיין אותנו ביחד ובנוסף אני גם לא נמשכת לאף אחד אחר בכלל- ואני חושבת שזה הכי בעיה פה. אני אוהבת בו הכל ושום גבר אחר לא מעניין אותי... עשיתי דברים ממש הזויים בקשר להשיג מידע עליו. אני תקועה עליו מאוד וזה מוזר אבל לא נעים לי ממנו בקשר להתנהגות שלי ואיך שאני חושבת עליו אני ממש מגעילה את עצמי...
אני לא חושבת שיש בי בעיה מסוימת, אני מתחברת לאנשים מהר וקל לי לפתח חברויות אני מתייחסת יפה לכולם ואני מאמינה שהוא כן יכול להימשך אלי בגלל שכמעט כל החברים שלו התחילו איתי באיזה שהיא צורה, אני נחשבת בסביבה כניראת טוב ומתחילים איתי כמעט על בסיס יום יומי...
אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי טוב בקשר לאובססיה עליו כי אני לא ממש מצליחה, אבל הכי טוב שאני יכולה להגיד זה שהוא חלק ממש ענק מחיי והוא בכלל לא מכיר אותי זה בשורה התחתונה.
כניראה מה שכתבתי לא מעניין ואולי כתבתי ארוך מדי אבל אם בכל זאת יצא לכם לקרוא ממש אשמח לשמוע מה אתם חושבים על זה.
המצב לא נורמאלי זה לא תקין... אולי יש לי מחלה נפשית כלשהי? אני גם נורא מתביישת לספר את זה למי שמטפלת בי (סוג של פסיכולוגית לא בדיוק ואנחנו בדרך לא מדברות על נושאים כאלה)