אני מרגישה מתוסכלת מאוד, נשברתי מתקופת המבחנים, איך להתמודד עם המצב?

אני בת 25 מאזור המרכז.

אני מרגישה נואשת לגבי הלימודים.
אני לומדת במוסד יוקרתי בארץ, שנה א ממשל- מדעי מדינה. אני רוצה לשתף אותם במשהו שעובר עלי בימים האחרונה.

ממש רגע לפני המבחנים, שברתי לגמרי והתרסקתי. הגעתי למצב שאני נשברת מלחץ רב.
חוויתי שנה קשה מאוד מבחינת לימודים וכלכלי.
וותרתי על הכל קריירה חברים משפחה רק בשביל מטרה אחת להיות בעלת תואר אקדמי.
אני בחורה שמגיעה מאוכולוסייה מחולשת, כל שנות בחיי הלימודים היו עבורי ממש קשה להבין בין עיקר לטפל בעקבות לקויות למידה. בזמן הצבא החלטתי שאני רוצה להשכיל ולשבור את המחסום הזה "הלהיות טיפשה וחסרת השכלה" וידעתי שהדרך לא הייתה פשוטה לאקדמיה ויהיו עליות וירידות וגם באקדמיה כמו עכשיו. והאמת באותו זמן לא האמנתי לעצמי ואולי אני דיבורים שאני שואף לאקדמיה אך טעיתי. עברתי מסלול קשה בשביל להגיע לאקדמיה וכיום אני בתוך המערכת אז אני נמהרת כ"כ מהר וכאילו לא מעריך את הדרך שעשיתי עבורו ואני לא רוצה לוותר על לעצמי הקושי של היום שובר אותי ומחליש אני לא בחורה חזקה אלא חלש כבר לאחר השנה זו, כל קושי שנתקל בו אני מוותרת מאוד בלי לשנות כמעט שוב שוב. אני חושבת שאולי אני בזבזתי את האנרגיות שלי במהלך השנה כי פחדתי שוותרתי לעצמי או לא להתמקד בלימודים.

מעבר לזה אני מרגישה עם הרבה שליליות בחיים, לא מעריך את עצמי מדברים שעולה כאן למרות שאני מנסה להפסיק עם זה ואפילו שואפת לוותר על חלומות שאני לא רוצה, הקשיים שלי מנצחים אותי ומובילים אותי למקום שאני לא רוצה להגיע אליהם
אני נורא מפחד מכל שהתואר יברח לי בין הידים, שיעיפו אותי מהלימודים בשל קשיים. ואולי אז אני יתחיל להעריך דברים. אני מתחיל להאמין שאולי אני לא בשלה ללימודי התואר- הגרוע מכול.

כיום באקדמיה נורא לי עם השפה גבוה כי זה שפה שאני לא רגיל אליו ושיטת לימוד שמעבירים לי הכול ברמה אקדמית ואני מבין לגמרי את הדרישה אבל זה משאירים אותי אחורה לגמרי.