היי..
לא יודע מאיפה להתחיל, אבל אנסה.
אני בן למשפחה טובה וסופר מחובר לסבא וסבתא שלי, סבא שלי עד גיל 78 כל יום היה עושה ספורט, היה שוחה. אדם שפשוט כיף להיות לידו. כל היום שומעים ממנו סיפורים ובעל חוש הומור מפותח. כל אחד מאחל לעצמו להראות ולהתנהג ככה.
כל בוקר הוא וסבתא שלי היו קמים, הוא היה מנשק אותה וימי שישי קמים מוקדם להכין תבשילים מיוחדים כאלה בשבילנו..
יום אחד הוא פשוט קרס, ואיתו הבית. כרגע הוא בבית אבל בקושי זוכר את כולנו וכבר לא מתנהל לבד.. לסבתא שלי אין את אותה שמחת חיים, בעבר הייתי מתעייץ עם סבתא שלי על הכל!!! היום בקושי יש לה כח לדבר.. מנסים לעודד אותה וקשה. הם היו הזוג המושלם וגם בגיל 78 הרומנטיקה חייה ובועטת.
סבתא שלי בת 74 עדיין עובדת ועושה משכורת שאני לא מכניס.. שאקלית רצינית. מכלום הביאה בית ומשפחה מהחלומות. הכל היה עליה. אני המעריץ הכי גדול שלה!
ולאחרונה אמרה לי משפט שפשוט חורר לי את הלב "מה לעשות מאמי.. זה מחזור החיים" לא הייתי יכול לשמוע את זה. לא יודע איך לחיות ביום שהם ילכו ממני.. אני באמת כותב את זה בדמעות כי קשה לי לראות אותם מזדקנים. גם את ההורים שלי..
אני בחור דיי רגיש וזה פשוט שובר אותי- רק המחשבה.
אתם חושבים שכדאי לי ללכת לפסיכולוג והוא יעזור לי לשנות גישה ולהבין יותר את החיים?
כי למרות שאני רגיש אני גם בחור בוגר.. אבל את זה קשה לי לעקל..
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות