חרדות מאז שנהייתי סטודנט, איך להתמודד עם התסכול?

אני בן 26 , תמיד הייתי הילד המוצלח , זה שההורים מתגאים בו שמצליח בכל מסגרת . מעולם לא היו לי בעיות למידה והייתי יכול לשבת שעות ולהצליח. מאז שנהייתי סטודנט ואחרי טראומה באוניברסיטה שעברתי מרגיש שממש השתניתיי לרעה ונהייתי שבור נפשית . הכל התחיל בזה שהתלבטתי מאוד מה ללמוד לפני שלוש שנים וברגע האחרון החלטתי ללכת להנדסת מחשבים באחת האוניברסיטאות , הסמסטר ההוא זכור לי כטראומה , היה המון לחץ באוויר והמעבר לעיר אחרת רחוקה מהבית והמון סטודנטים אינטרסנטיים שדואגים איך להצליח , אני בנאדם שתמיד היה מקובל חברתית והיה אהוב אבל אותו סמסטר במקום לנתב את הלחץ כדי להצליח ולהכיר אנשים גרם לי להכנס לדיכאון במקום לשבת וללמוד הייתי נשכב במיטה ומשותק מרוב מחשבות שליליות על העתיד ,בסופו של דבר הגיעה תקופת המבחנים והתחושות חוסר ביטחון ומחשבה שכולם למדו בזמן שאני הייתי עסוק בחרדות גרמה לי להרים את רגליי ולעזוב . שנה אחרי החלטתי ללכת להנדסה אחרת באותה אוניברסיטה המחשבה שאולי התואר שבחרתי היה הבעיה , בשנה הראשונה באמת באתי עם פחות לחץ והתחברתי לאנשים וחרדות בקושי הגיעו והרגשתי יותר בנוח , בסוף השנה באמצע תקופת מבחנים חלה תפנית משפחתית שהוציאה אותי מריכוז המבחנים ובקורס תכנות נכשלתי . הקורס חסם לי כמה קורסים ופתאום נכנסתי למערכת שעות משלי בשנה שאחרי , לא מצאתי לעצמי פרטנר למידה , במקום ללמוד ברחתי לעיסוקים אחרים ולא מתוך עצלנות אלא מתוך הפחד להכנס ללמידה לבד ולחרדות שיבואו שוב ,הגיעה שוב תקופת מבחנים והרגשתי לא מוכן , ואז נוצרו מלא מועדים מיוחדים , המועדים האלה הוציאו אותי מהפוקוס על הסמסטר ואז עכשיו שוב תקופת מבחנים . מצאתי את עצמי היום במקום ללמוד עסוק בחרדות מהעתיד של מה יהיה ? כעס על העבר על מה שקרה ? והרבה הרבה תסכול עצמי על איך הגעתי למצב כזה - אני ? הבחור שתמיד אהב ללמוד והצליח לו נהיה חסר ביטחון ת בדיעבד יכול להיות שהייתי צריך להיות נוכח בהרצאות גם אם לא היו יעילות אלא רק לשבת שם כדי להרגיש חלק מהקורס אבל גם זה שלא ממש היו אנשים שם שמכיר לא גרמו לי לרצות לבוא , בדיעבד גם אולי הייתי צריך לקבוע פרטנר למידה לכל קורס כי כנראה שאני צריך להבין שפעם למדתי טוב לבד אבל באוניברסיטה יותר טוב ללמוד עם אנשים כי יש מסורת של חומר אבל כבר אנשים מצאו לעצמם את החברי למידה והרגשתי אבוד ... אבל מה זה עוזר בדיעבד ? אני הבנאדם שיכול לשבת בחדר ללמוד ופתאום להכנס לחרדות מהעתיד ומאי וודאות ומחשבות פסימיות ? מתסכל אותי שיש אנשים שאומרים שהם גמורים מלמידה איכותית ואני פשוט מרגיש שיותר מותש בכלל שחצי מהיום שלי במחשבות שלא מועילות . מה עושים במצב כזה ? יש כדור כלשהו ? ולמה לעזאזל בכל תקופות לחץ מגיעות החרדות ?? הייתי תמיד בנאדם לחוץ שניתב את הלחץ לריכוז והצלחה ופתאום אני מרגיש שהלחץ מגיע בצורת חרדה שגורמת לי לפקשש לעצמי ? אני זוכר שתמיד הייתי בנאדם שמודאג מכל דבר אבל אף פעם לא נתתי לדאגה להשתלט עליי ברמה של לסטות ככה מהתוכניות שלי והיום ? אני כל פעם בלחץ שתגיע מחשבה חרדתית כי היא תשלח עליי , בגלל זה גם לא לומד טוב במהלך הסמסטר כי אני פשוט בפחד לשבת מול החומר שמא יצוצו המחשבות האלה ושיתלטו עליי שזה הדבר שהכי מפחיד אותי בעולם