הפנטזיה נגמרה, נותרתי באפלה מבולבלת וכואבת, איך להתמודד?

יצאנו שנה , אני הייתי סטודנטית הוא גרוש בגילאי ה-30
מתחילת הקשר לא הייתי שלמה אך אהבתי את הנתינה שלו הלב שלו ההקשה התשומת לב נקשרנו.
האמנתי שעם הזמן אהבה תתגבר ואוכל להתרגש ממנו ולעשות הכל בשבילו.
תמיד הייתה התחושה שאני לא שם עד הסוף ואין לי מה להפסיד .
בחרנו לנסות לגור ביחד ועברתי אליו לחודש , לאחר שנפגשנו רק סופשים וישנו יחד במשך שנה שלמה מטעמי מרחק.
בחודש שגרתי אצלו גיליתי עד כמה אני לא שם כמו שהוא רוצה לא התרגשתי ממנו ורק ביקרתי ונסיתי לשנות דברים .
הוא מצידו לא נתן לי להביע דעה וניסה להוריד אותי באמירות קשות ועלבונות שהטיח בי .
כל נושא הוא הפך למלחמה כאשר זה סך הכל הבעת דעה לטובותו , (תיקון מקרר וכו)
מצד אחד הוא נתן לי מפתח ואמר לי זה הבית שלך מצד שני נתן לי תחושה של צימצום בבית גינא אותי שתלטנית ושהוא ייבעט אותי וכל פעם התנצל מחדש וחדש על סורו היה עצבני טרוד לחוץ תמיד דרש שאעשה בשבילו שאשלם עליו והתחשבן על קטנות.
הרגשתי מצד אחד שאני לא מסוגלת להודות בחוסר הרגש כלפיו ונסיתי להיאחז בנוחות שהוא העניק לי כל השנה וברגעים הטובים שהיו, עד שהוא ממש קילל אותי ודחף אותי בגלל איזה שטות שהוא קינא לי החלטתי לשוחח איתו ואמרתי לו שזה אלימות לכל דבר הבנאדם התקומם וטען שאקח את דבריי וניפרד סופית באיזשהו מקום הוא הקל עליי את מה שלא הצלחתי לעשות חודש להודות בחוסר אהבתי אליו לא משנה כמה ניסיתי לשנות חשבתי שאוהב וזה לא צלח, מרגישה שהוא הציל אותי מחיי סבל הרי הוא רצה חתונה וילדים.
חשוב למיין כשתגרש נהג באגרסיביות זו והעיף אותה מהבית כניראה נובע מהפחדים שלו וזה דפוס חוזר.
בכל מקרה הלכתי ואני שלמה עם ההחלטה לא הייתה מתחתנת איתו ובמובן מסויים ניראלי שהוא הבין זאת והתחיל ללכלך .
כרגע אני שבורת לב מבולבלת וקשה לי לעכל כואב לי שהפנטזיה התפוצצה ולא אחוש את הביטחון והערך שהייתה בזוגיות לפני.
כואב לי הלבד יש לי חלל בלב יש עוד תואר לסיים לפני והמון התעסקיות עם מעבר דירה וכל מה שאני עסוקה בו הוא לבכות לא לישון לא לאכול
עזרה בבקשה, ממשהו שחווה משהו דומה או יש לו משהו מעודד לומר לי אשמח מאוד
תודה ומקווה שאצליח לראות את האןר
חשוב לציין שהבהרתי לו שמבחינתי זה נגמר ובהצלחה
כך שלחזור זונלא אופציה