היא אמרה שהיא לא רואה אותי יותר מידיד, הקשר התנתק והתחדש עכשיו קשה לי, עצות?

שלום לכולם,
אני לא בן אדם שנוהג לדבר על מה שהוא מרגיש עם אנשים, בדרך כלל אני סוג של מדבר עם עצמי על מה שאני מרגיש ומגיע למסקנות בעצמי, אבל בעניין הזה אני פשוט מרגיש אבוד לגמרי.

לפני קצת פחות מחצי שנה, אני וידידה טובה שלי התחלנו להתקרב עקב זה שישבנו אחד ליד השני בבית ספר, זה הגיע למצב שדיברנו כל יום שעות בווצאפ ובטלפון ואל תוך הלילה, הייתי בטוח שהיא בעניין שלי, והייתי גם בעניין שלה, אבל (בין השאר) בגלל אובדן כבד שהיא עברה, בסוף יצא שלא הצעתי לה לצאת עד בערך חודשיים אחרי המקרה, ושם היא אמרה לי שהיא לא רואה אותי בצורה הזאת ויותר מכך, היא טענה שהיא מעולם לא ראתה אותי בצורה הזאת.
זו הייתה חתיכת כאפה מצלצלת למרות שבדיעבד כבר הרגשתי באותה תקופה התרחקות מצידה, והחלטתי לנתק את הקשר לתקופה פשוט כי תחושת הפספוס והמחשבות עליה העיקו עלי מאוד.
כשביקשתי ממנה שניקח הפסקה אחד מהשני לתקופה היא לקחה את זה די קשה אבל אמרה שתעשה מה שאני אחליט.
לא דיברנו במשך כמעט שלושה חודשים, ולפני כשלושה שבועות חידשתי את הקשר בנינו ומהר מאוד שוב התחלנו לדבר הרבה בווצאפ שוב אבל אני עדיין מגביל את השיחות האלו ולא משחרר לגמרי למרות שהיא כן יוזמת את רוב השיחות ומבקשת לפעמים שנעבור לטלפון. הרגשות שלי אליה דעכו אבל הם עדיין שם, אני מרגיש שעדיין יש בי איזו תקווה קטנה שמשהו יקרה בנינו אבל גם חושב שכל העניין לא כל כך בריא לי נפשית כי אולי אני רודף אחרי משהו שבכלל אינו בר השגה, ולכן אני עדיין מגביל את הקשר שלנו ואני גם לא נפגש איתה למרות שהיא ממש רוצה שניפגש (פשוט כי גם קצת מביך אותי כל הסיפור כי אני בטוח שבני המשפחה שלה מכירים את כל הסיפור בנינו). חידשתי את הקשר כי היא הייתה חסרה לי, אני אוהב לדבר איתה ותמיד כיף לי ליידה, וגם הרגיש לי שהרגשות שלי אליה דעכו ולכן הרשתי לעצמי לחדש את הקשר שלנו.

אני לא כל כך מבין את מה שהולך לה בראש, אם משהו השתנה אצלה ומה היא רוצה.
אני לא יודע אם הקשר הזה הוא משהו שאני צריך לשמר אבל אני גם לא חושב שאני יכול לוותר עליו, אכפת לי ממנה יותר ממה שאכפת לי מרוב האנשים והקשר שלי איתה זה משהו שאין לי עם אף אחד אחר.

אני צריך איזו עצה של מישהו חיצוני שיוכל לתת את דעתו או איזה כיוון של מה לעזאזל אני אמור לעשות..

תודה מראש לכל מי שקרא עד הסוף.