"אוטיסט עם לב שבור"

שלום לכם,
רציתי לשתף אותכם בחוויה מאוד לא נעימה אך אמיתית. כל חיי גדלתי כשידעתי שמשהו בי שונה. לפני חודשים ספורים המשהו הזה נחשף. אובחנתי כלוקה בתסמונת אספרגר. עד לפני שמונה חודשים לא ידעתי שיש בכלל אנשים שלא שופטים, אבל לפני שנה פגשתי "חבר" (הסיבה ששמתי אותו במרכאות תיכף תינמק) שבהתחלה לא אהבתי, אבל התחברנו. בזמן שבילינו, ובילינו די הרבה (אני בקושי הייתי יוצא לבלות אם בכלל בגלל חוסר היכולת שלי להתחבר לאנשים) ראיתי שהוא גם מבלה עם בחורה יפהפייה, הקטנה ממני בשנה בלבד, ושאלתי אותו אם הם ביחד. הוא ענה לי "לא" ושהם אפילו דיברו על זה באיזשהו שלב. ביקשתי ממנו להכיר בינינו. חשוב לי לציין שיש לי בעיה רצינית מאוד של בטחון עצמי ומאוד קשה לי עם בחורות. כשנפגשנו זה היה נעים. היא הייתה מאוד נחמדה ולא שפטה אותי, ועם הזמן אני התחלתי לבלות ולצאת יותר איתם. בליל שישי אחד אותו חבר פתח בטעות פצע נפשי שהגליד לפני שנים וכשהם ראו שכואב לי, היא הזמינה אותי לגשת אליה ולדבר איתה. דיברתי איתה ובפעם הראשונה זה שנים הצלחתי לבכות (מאוד קשה לי לבכות), מה שגם גרם לי להתאהב בה בצורה מאוד חזקה, אך לא סיפרתי לה. היא אמרה שאני יכול לראות אותה ביום שלמחרת וידעתי אז שאני חייב להגיד לה, אבל כשהגעתי היא ישנה ומאז לא ראיתי אותה חודשיים (היא נסעה לפלורידה לקיץ). היא הייתה אמורה לנסוע לחמישה שבועות אבל בסוף זה התארך לה, וזה היה זמן ההמתנה הכי ארוך ומייגע שאי פעם הרגשתי. בזמן שהיא שהתה שם אותו חבר אמר לי שהיא פגשה מישהו, מה שגרם לי ללב שבור עד כדי דיכאון בו נשלחתי לחדר מיון של שלוותה מאוחר יותר. כשהיא סופסוף חזרה החלטתי להמתין עם זה עד לרגע הנכון. חשוב לי לציין גם שאותו חבר עודד אותי להמשיך לנסות למרות שהוא גם אמר לי לא להתמסר לרגשות שלי כלפיה יותר מדי בטענה שזה לא בריא. לפני שבוע הם הזמינו אותי לצפות עמם בסרט והלכתי (גם חשוב לי לציין שרק הרגשתי כלפיה יותר ויותר עם הזמן), ובזמן הסרט ראיתי שהם מחזיקים ידיים. זה נראה לי חשוד אך מקובל. בתום הסרט הלכנו והתיישבנו על ספסל, והם נכנסו לויכוח בו נאמר שהם אכן ביחד. הרגשתי ממש כאילו פצצה נחתה לי על הלב, אבל הסתרתי את זה. בסוף הויכוח היא קמה והלכה ואני רדפתי אחריה וכשהשגתי אותה ראיתי את הפנים שלה אדומות מרוב דמעות והיא נפלה לתוך הזרועות שלי (היא עברה לפני כן מערכת יחסים כואבת עם בחור שהיה מסמס לבנות אחרות ממש מול הפנים שלה). התחבקנו חיבוק שלא רציתי שייגמר ואז היא נרגעה וניסיתי להגיד לחבר שלה שיתייחס אליה טוב טוב כי היא בחורה מיוחדת במינה, אבל הוא לא נתן לי ואמר לי ללכת כי זה בינו ובינה, הוא צדק אז חנוק מדמעות של עצמי הלכתי. ביום שלאחר מכן שאלתי אותה בסמס אם היא בסדר כי אני רציתי להגיד לה משהו, והיא אמרה בסדר, אבל בגלל התנאים נאלצתי לסמס לה שאני אוהב אותה. היא צלצלה אליי ואמרה לי שהיא מאוד מסכימה עם זה שאנשים צריכים להיות כנים בנוגע לרגשות שלהם אבל התחייבה להזכיר לי שהיא ביחד איתו. בליל שישי שלאחר מכן נפגשנו בפארק והם ממש נגעו והתחבקו הרבה, ואני ניסיתי להסתיר את זה שכואב לי מאוד שהם עושים את זה אבל בסוף לא הצלחתי, ואחרי שחבר שלה ראה את אחיו והלך לקראתו והשאיר את שנינו לבד נפתחתי בפניה וסיפרתי לה את מה שהוא עשה. היא ענתה ואמרה שמה שהוא עשה היה מגעיל ושארגיש חופשי לשחרר את הרגשות שלי, אבל הוא חזר ואמר שהוא לא רוצה שזה יקרה כי הוא בא עם אנרגיות חיוביות והוא לא רצה שהאווירה תהיה מבואסת. היא אמרה לא להפסיק כי מה שאני עושה היה ממש חשוב אבל הוא התעקש ובסוף נתן לנו חמש דקות לדבר (הוא תמיד נוהג לתת לאנשים גבול של זמן לכמה הם יכולים לדבר, גם כשזה עד כדי כך חשוב). סיפרתי לה עוד קצת ואז הוא בא והייתי צריך ללכת (אני גם הצלחתי לבכות טיפה באותו ערב) ולפני זה היא אמרה שזה יהיה עדיף אם לא אראה אותם בזמן הקרוב. מאז לא שמעתי ממנה ואני ניסיתי לדבר איתה בסמס אבל היא לא השיבה ואני הצלחתי רק להתווכח עם חבר שלה בסמס. הוא משוכנע עד הסוף שאני בחרתי להיפגע מזה ושזה באשמתי שאני מרגיש כך. אני ממש מרגיש כאילו נוצלתי ולא יודע מה לעשות. אני אובד עצות.