אמא של החבר רכושנית - מה לעשות?

אז ככה. החבר ואני כבר שנתיים ביחד. אוהבים אחד את השניה הכי שיש, גרים ביחד כבר שנה, ומניחה שבשנה הקרובה גם יהיו נישואין )אני בת 24 הוא 31).
אתם עוד הקדמה. היה לי חבר לפני במשך שנתיים וחצי, בן יחיד למשפחה חרדית - אני רק שמרתי שבת והשתדלתי להיות צנועה כמה שאפשר - והם קיבלו אותי הכי יפה שאפשר, אהבתי את אמא שלו ברמות ועד היום מתגעגעת אליהם. אנשים חמים אוהבים לא חופרים ולא רכושניים אפילו שזה בן יחיד שלהם. בתקופה ההיא לא הבנתי למה כל מי שאני מכירה מתלוננת על החמות.
עכשיו עם בן הזוג הנוכחי אני מבינה לגמרי למה. הוא בן אחד מתוך שלושה.
ואמא שלו. לא. מפסיקה. לחפור. וכשאני אומרת. לא מפסיקה לחפור זה אומר להתקשר כל יום - אבל כל שעה. ואם לשניה הוא לא עונה אז להתקשר אליי. ואז להתעצבן למה הוא לא עונה.
יותר גרוע אם אנחנו בחופשה אז זה להתקשר כל חצי שעה.
כאילו זה ילד בן שנתיים שהלך לאיבוד. שחררי הוא פאקינג בן 31.
כשהיא אצלנו תמיד יש לה הערות או ביקורות שממש לא מעניינות אותי. אנחנו עושים הכל בבית חצי חצי מבחינת כספים, ומבחינת מטלות אני עושה יותר אפילו שאני קמה יותר מוקדם גם עובדת משרה מלאה וגם סטודנטית לתואר בהנדסה באוניברסיטה.
האמא שלו אף פעם לא עבדה, תמיד הייתה עקרת בית, ובעיקרון היא לא עושה כלום חוץ מלשבת. לא בקטע רע אבל הם די משפחה פרימיטיבית, בכל מובן אפשרי כמעט של המילה. והוא לוקח אותה כדוגמא.
אמא שלי גם עקרת בית )בעשרים שנה האחרונות, אבל עבדה כל חייה עד גיל 45( אבל היא עושה עוד דברים ומנעימה את זמנה אם זה אומנות ואם זה בבית, ולא מקבלת צורה של כיסא כך היום )ויש לציין שאמא שלי מבוגרת משלו ב10 שנים +-).
לפעמים כשאני אצלו היא עושה פרצופים על דברים שאני אומרת או עושה. למשל שאמרתי שבחיים לא אעבור לעיר שבה הם גרים - נטו כי אני לא אוהבת ומתחברת לעיר הזו. סתם דוגמא קטנה.
עו"ד דוגמא, לא משנה איפה אנחנו הולכים לנפוש או טסים או נוסעים לחופשה היא ישר שואלת" מה איתי? למה אתם לא מזמינים אותי? " ובשיא הרצינות. Wtf.
או יציאות של כביכול בצחוק אליי-" מכרתי לך. אותו? "" הסכמתי לך לקחת לי אותו? "באמת הזיה.
בקיצור חפירות רכושנות וקנאות.
בנוסף יש לשני הבנים שלה - לאחד מהם המבוגר אישה ולאחד היותר צעיר חברה.
האישה די כמוני בהרגשה ובכיוון, צריכה את הספייס שלה, לא אוהבת יותר מידיי התחנפויות וליקוקים, כמו שהחברה של הבן הצעיר אוהבת, ובגלל מקרה שקשור לזה הם גם לא דיברו במשך שנה +-.
החברה של הבן כל הזמן מלקקת לאמא, באה להתנחל אצלה כל יום כמעט, הולכת לכל פאקינג אירוע של המשפחה )והם כולה שנה ביחד( של אנשים לא מוכרים בכלל, מביאה לה אוכל, וכאלה. לא שיש לי בעיה אבל אני שונאת את ההתנהגות הזו שגם מציגה אותי ואת האישה באופן די שלילי )פרימיטיביות כבר אמרתי?(
בנוסף בגלל שאני והאישה ממש התחברנו, זה ממש מציק לאמא שלו. הרי הן לא דיברו תקופה והיא חושבת שהיא משפיעה עליי.
מקווה שהבנתם את הסיפור ותוכלו אולי לייעץ לי מהזווית שלכן/ם.
יש לציין שבן זוגי לא זורם עם ההתנהגות של אמא שלו כ"כ ומבין שהיא חפרנית אבל הוא לא רואה באמת את התמונה המלאה.
פה המקום היחידי שהרגשתי נח לפרוק בו.
תודה.