מה הייתם עושים במצב שאתם סופר רגישים? ושמכירים אתכם כך אבל בכל זאת בוחרים לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח?

אז אני כבר 4 חודשים חווה איזה קושי שפגע בי באופן מלא לא משנה כמה ניסיתי לשכוח להדחיק הנושא עולה ומפריע לי למרות שאני כבר מזמן לא שם.
אז ככה התחלתי לעבוד באיזה מקום עם ניסיון ממקום אחר ושהגעתי לשם המנהל שלי שהכיר אותי עוד קודם לכן והיה אוזן קשבת עבורי אמר לי שהוא מתכוון לקדם אותי ורק אעשה כל מה שהוא מבקש וכך היה.
הבעיה שהיה שם מישהו עם וותק של 3 חודשים לפני (בכלל לא הרבה כשלי יש ניסיון ממקום אחר של שנה ו8 חודשים)
שהיה זורק לי הערות מול המנהל "ואו יפה דפקת עבודה" ומבחינתי זה זלזול כי הבחור ידע שיש לי ניסיון וותק מעליו.
הייתי מנסה שהמנהל יבין שהערות שלו לא במקוםאו שנגיד אם שואלים אותי משהו, לקוח מגיע עם בעיה ואני חושבת על פיתרון טוב או מענה הוא היה קופת ומתערב באמצע.
ניסיתי להבליג שבוע אחר שבוע וכל פעם משהו חדש. השיא היה שבישבת צוות קיבלתי את כל המחמאות, דיברתי על דברים לשימור ולשיפור להעלאת המורל וההצלחה של המקום וכל הלקוחות והצוות עובדים פרגנו לי מלבד הבחור הזה שאמר בצד לא לא נראלי כבר אמרו כל מה שיש להגיד
אחרי 4 ימים שלח לי אסאמאס שאני לקקנית, מתנשאת, ושתלטנית.. עכשיו מבחינת האופי שלי אני לא שתלטנית כי מעולם לא התערבתי לו בעבודה שלו אלא הייתי באה ועושה את שלי בצד הטוב ביותר.
לקקנית אני גם לא כי אבוא ואגיד למנהל בדיוק מה שמפריע לי יתר על המידה שהיה כמו אח גדול בשבילי והכיר אותי שנתיים ולא מעט זמן. מתנשאת אני לא כי אני מודה בטעותי לכן חזרתי אליו בתשובה שאני מתנצלת אם הוא חש ככה והמקום עבודה חשוב לי וכי אני מעריכה את המנהל לכן אני עושה את העבודה וחשוב לי שישמרו על סדר כמו שלו חשוב כי סה"כ שמירה על הסדר מונעת מלעשות את העבודה שוב ושוב.
אז הוא לא הסכים איתי והתווכח ואמר שאני שתלטנית אז שירד ממני כתבתי לו מה זה משנה לך גם ככה אני אעזוב מתישהו וגם אתה כי השיחה נמשכה בלילה והפריע לי לישון כשאני צריכה לבוא לעבוד עם המנהל מחר בבוקר.
לא באמת התכוונתי לעזוב אך אמרתי לו רק שירד ממני ולא יפריע למנוחתי.
עם הזמן החל לאחר לי בעת החלפת משמרות בזמן שידע שאני מתגוררת רחוק ותלויה באוטובוסים וצריכה את המנוחה שלי כי האוטובוסים שלי הם אחת ל20 דק וזה לחכות בשמש ולא היה מתחשב בי.
אמרתי מנהל שלי ושלחתי לו את תצלום השיחה כי חשבתי שאכן יבוא לקראתי ידבר ים אותו עובד אך הוא בא אליי בטענה של "אם אמרת לו משהו שפגע לו לפני?" והוא ידע שכשבן אדם טוב איתי וישר איתי (לפחות כך חשבתי על הבן אדם בהתחלה) אני לא יפגע בו ובכללי אני שונאת לפגוע באנשים כי אז אני בעצם פוגעת בעצמי, לא אוהבת לראות בן אדם עצוב או כעוס בגלל מישהו אחר.
ואז פשוט שוחחתי עם המנהל כאח גדול בטלפון והסברתי לו שהמצב הזה רגיש ופוגע בי ומקשה עליי להמשיך לבוא עם חיוך לעבודה עד שהמצב לא ייפתר ואמר לי אפתור שבוע הבא
זה היה יכול להיפטר בשיחת 2 דקות שהיה מדבר איתו ואיתי ומונע ממני עוגמת נפש מיותרת. חיכיתי שבוע כמובן לאחר שבכיתי לו כי כבר לא יכלתי עם כל זה ואחר כך אמרתי לו מצטערת הוא ממשיך לאחר לי לעשות לי פרצופים איך אמשיך ככה זה נמשך מלא זמן ולא עשיתי לו שום דבר מעבר לזה שאני עושה את העבודה שלי כמו שצריך..
והמנהל בתור חבר טוב כבר לא הבין את המצב שלי שנשארתי לבד במערכה וכולםהיו לצידו והמשיכולהיות חברים שלו והוא חייך לכולם כולל אליי, אלא רק שכולם נעלמו הוא עשה לי פרצופים ודיבר אליי כאילו אני בןאדם מגעיל ואף אחד לא ראה את זה העדיפו לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.
ואז גיליתי שיש למנהל שלי אינטרס איתו לכן לא יעיף אותו ואני קמתי בכעס ממש אבל עדיין זה שהמנהל לא הבין והאשים אותי ובחר לזרוק אותי לכלבים נורא פגע בי כי לא היה אכפת לו שעזבתי למרות שעשיתי את העבודה על הצד הטוב ביותר ..
מה הייתם עושים?