התגייסתי לפני כמה חודשים, עברתי כבר בערך 3 תפקידים, 2 גדודים, ויותר מ7 מפקדים..
החלפתי המון מחלקות, בסיסים, אנשים.. עשיתי כל דבר אפשרי שרק יכולתי כדי להפסיק לסבול בצבא.. אבל שום דבר פשוט לא עבד.
אני מרגישה שככל שהזמן עובר אני יותר ויותר סובלת ולא מצליחה לדחוק את זה.. לא באמת התמודדתי עם הבעיות שלי, רק הדחקתי אותן.
ועכשיו, אני כבר המון זמן בשירות (עושה שנתיים ושמונה) ונשאר עוד נצח לפני..
הלכתי כבר לקבן, שהפנה אותי לשיבוץ מחדש.. וככה יצאתי מהגדוד שהתגייסתי אליו, אבל גם זה לא עזר.
לא משנה כמה תפקידים, מפקדים, "חברים" למחלקה/בצבא, החלפתי, שום דבר לא השתנה.
אני מרגישה רע, כל דקה שאני על מדים, כל דקה שאני בצבא..
והכי גרוע, שאף אחד לא עוזר לי, לא ההורים, לא המפקדים, לא הקבן.. אף אחד.
לא מזמן סיימתי איזשהו קורס ועכשיו אני ממשיכה את הסדיר שלי..
וכמו שאמרתי, נשאר לי עוד נצח עד לשחרור..
קראתי טיפה באינטרנט, וחשבתי אולי ללכת לפסיכיאטר במיון, זה היה סוג של מוצא אחרון מבחינתי, אבל אחרי שראיתי שלהורים לא אכפת, למפקדים לא אכפת ולקבן לא אכפת.. אני מרגישה שאין לי ברירה..
אם יש פה מישהו שעבר משהו דומה, ויש לו ניסיון אשמח מאד לשמוע מה עשיתם ומה אתם מציעים לי לעשות..
אני גרה באזור המרכז, וכמו כן אשמח לדעת לאיזה מיון כדאי לי ללכת ואיך בעצם פוגשים שם פסיכיאטר ואיך כל העניין שם קורה..
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025