עד כמה חשוב לכן חיזור באמת?

אני אתייחס לנשים שביניכן (וביניכם) ואשאל עד כמה חשוב החיזור באמת?

יכול להיות שזה בגלל שגדלתי במשפחה שבה אבא שלי הוא בן אדם קר מאוד ולא מחזר אחרי אימא לא מביע כמעט רגשות. בן אדם בונקר רגשי. עשה לנו הרבה בעיות. לא ראיתי פעם אחת בחיים שלי משהו רומנטי בין ההורים. כלום. נאדה.
אבל בכל אופן אני בעצמי אף פעם לא חיזרתי אחרי בחורות. זה מרגיש לי כל כך מיותר.. זה מרגיש לי כל כך לא אני. וזה גם מרגיש לי שזה נכון.

אני לא מאמין בזה שזה באמת מזיז משהו לאישה כי זה ברור מאליו שזה מזוייף..
זה לא משהו שעושים בגלל שבאמת רוצים ללכת ולהביא פרחים או לקנות איזה שוקולדים או לא יודע מה. עושים את זה בלי רצון כי זה "מה שצריך לעשות" וזה מה "שעושים" ואני תמיד מניח שבחורות מבינות את זה מצוין ובגלל זה מתי שמחזרים אחריהן אז הן מעמידות פנים שזה משמח אותן אבל בלב הן צוחקות ואומרות לעצמן "איזה דביל פתי". אז בשביל מה צריך את הבולשיט הזה? אני גם רואה על הרבה נשים שהן בעצמן יודעות שזה חרטה אבל בגלל שבא להן לנפנף לחברים בפייסבוק שהן מחוזרות אז הן זורמות עם זה אבל זה לא שהן באמת צריכות את זה מהגבר באופן אישי.. זה פשוט עוד קלף כדי לאסוף לייקים בפייסבוק ולשדרג את הסטטוס החברתי.
ככה אני חושב בכל אופן.

המציאות דווקא הוכיחה לי שאני די צודק כי בגלל שאני בקושי חושב על זה אז יוצא לי לרוב סתם לדבר ומפה לשם לצאת לשבת באוטו על סיגריה ויוצא שאני מתעסק בתכלס. אני מדבר אני מכיר מתחבר ואז יש סקס. הכל אבל בלי הקטע של החיזור עצמו ולא נראה שזה מפריע להן בכלל.. בחיים אף אחת לא אמרה לי לא רק בגלל שלא הזמנתי אותה לאיזו מסעדה או שבגלל שלא התייחסתי אליה כמו לנסיכה וכאלה. נראה שדווקא הנסיכות הן הכי זורמות כשה מתייחסים אליהן בגובה העיניים אבל במקביל הן כאילו שומרות טינה וזה מצחיק חחח
בקיצור זה לא שזה איזה פקטור מכריע כל הג'נטלמניות המגעילה הזאת שאפילו המילה הזאת משום מה מעלה בי חלחלה. לא בגלל שיש בזה משהו רע אלה בגלל שזה זיוף ב 99% מהמקרים. אני מבין אם היינו במאה ה 17 כשה זה באמת היה משהו שגברים באמת עשו כי הם היו כאלה ולא רק בשביל להביא נשים ולא בגלל שזה מה שנשים רוצות שגברים יעשו אלה בגלל שזה היה הסגנון של פעם. זה מה שהם רצו לעשות בזמנו. זה בכלל לא היה בשביל נשים אלה בשביל הסטייל שלהם. גברים היו ג'נטלמנים בעבודה ובבית ועם גברים אחרים אפילו אבל היום גבר יכול להיות כוסית בין החברים ואיזה מנהל זוטר בעבודה ופתאום עם בת הזוג הוא הופך לאיזה דון אלכנדרו פותח לה דלתות ומלביש לה נעליים כמו סינדרלה. כשה אני רואה גבר כזה בא לי פשוט ללכת איתו מכות. בא לי לחנוק אותו. בא לי להתאכזר אליו. בא לי לחטוף לו את הבחורה ולתת לו להסתכל איך אני קודח אותה במושב האחורי של האוטו.

אבל אני מבין שאי אפשר ככה והכל והגעתי למסקנה שאולי זה ככה רק מבחינתי ואולי אתן אשכרה קונות את הבולשיט הזה על אמת. אז השאלה שלי היא האם אתן יודעות שזה זיוף או שאני אוכל סרט ואלה נטו ההנחות שלי?..
אולי אתן חושבות שזה אמור להיות ככה כדי שתתנהל מערכת יחסים? אבל אותי מעניין לשמוע האם זה באמת מזיז לכן משהו מבחינה רגשית? או שזה נדוש?