רבתי עם החברות הכי טובות שלי והן ממש רעות אליי, מתחילה להתחרט שרבנו, מה לעשות?

אז היי,
אני בת 15 והשנה בדיוק עליתי לתיכון.
בחודש הראשון של החופש הגדול רבתי עם 3 חברות הכי טובות שלי שהיו גם החברות היחידות שלי (חוץ משלום שלום עם כמה ילדים מהשכבה) וכשהן לא היו מגיעות לבית הספר הייתי לבד.
בקיצור רבנו על דברים שטותיים אבל מצידן נאמרו דברים ממש קשים שקשורים למשקל (הלא כל כך מועט שלי) והחלטתי שאני לא ממשיכה בקשר הזה יותר.
בערך שבועיים לפני החזרה לבית הספר נכנסתי לדיכאון קל ולא הפסקתי לחשוב על מה יקרה בבית ספר ולמה רבתי איתן מלכתחילה, בכיתי להורים שלי והם הציעו לי לעבור בית ספר ולא הסכמתי ולמרות שהם היו הכי תומכים שום דבר לא עודד אותי.
שבוע לפני חזרה לבית הספר החלטתי שאני צריכה לפתח קשרים ונפגשתי עם 2 חברות ותיקות שהקשר בנינו קצת התנתק עם השנים ולא הרגשתי חיבור אבל החלטתי לתת לזה סיכוי כי זה לא קורה ביום אחד.
ביום הראשון לבית הספר גיליתי ש- 2 מהחברות שרבתי איתן (ושהיו הכי קרובות אליי) איתי בכיתה כי בתיכון משבצים כיתות מחדש ובגלל זה גם כל התלמידים שאיתי בכיתה הם כיתת מופת (חוץ מחלק קטן) וכיתות מופת לא ממש הכירו את שאר השכבה (מסיבות שלא ידועות ומובנות לי) ובגלל זה אני לא מכירה אף אחד בכיתה שלי והבנות שרבתי איתן מושכות תשומת לב בכוונה אבל אני משתדלת להתעלם. אף פעם לא חשבתי על לעבור כיתה כי אני אוהבת את המגמה שבחרתי וקיבלתי מחנכת מדהימה ששמה הולך לפניה אז החלטתי שאני אשאר בכיתה למרות הכל.
בהפסקות אני עם החברות הויתיקות שהוזכרו מקודם וגם עם בנות חדשות שהכרתי באמצעות חברותיי הותיקות אבל אני לא מרגישה חיבור עם אף אחת ואני לא נהנית מההפסקות ובית הספר הפך לעונש יומיומי בשבילי.
ואם זה לא מספיק אני מרגישה שהבנות שרבתי איתן גורמות לאחרים לשנוא אותי, אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל כל מי שאני יושבת איתה לפעמים בשיעורי תיאטרון או בהפסקות פתאום מתחילה לבלות איתן איכשהו ולהיות איתן במקומי וכל פעם שאני מנסה להיות עם ילדה מסוימת הן פשוט באות ומדברות איתה וככה זה גם בזמן האחרון עם החברות הותיקות שלי ואני לא אומרת שזה מפריע לי כי התחלנו להתקרב רק מלפני פחות מחודש ואני מרגישה שזה לא ממקומי להגיד להן שזה לא נעים לי.
אני מרגישה שנואה וחסרת אונים ויותר מכל כל כך בודדה.
אשמח לרעיונות לאיך לגרום לבית הספר להיות מקום שכיף ללכת אליו ולא לחשוב על כמה לא בא לי שהבוקר יגיע.