ההתנהגות של חמתי מרגיזה אותי, מתחברת עם בעלי/הבן שלה כאילו לא התראו יובל!

אני ובעלי גרים במרכז, ההורים שלי גרים לידנו וההורים של בעלי גרים בדרום. 2 ילדים בני שנה וחצי ו3 חודשים. כרגע בימי שישי אנחנו הולכים שבוע להורים שלי, ושבוע להורים שלו. בשבת בצהריים בדרך כלל אנחנו הולכים להורים שלי.
בימי שישי בערב מאוד חשוב לי ללכת שבוע כן שבוע לא להורים שלי לארוחה, כי כל המשפחה שלנו מגיעה כולל סבתא שלי והישיבה לאחר מכן עד משהו כמו 11-12 בלילה וזה כיף ממש.
בגלל שאנחנו גרים קרוב להורים שלי אז בלילה אנחנו חוזרים הביתה.
לעומת זאת ההורים של בעלי גרים בדרום (מרחק של שעתיים ומשהו נסיעה), גם הוא מתעקש ללכת אליהם בשישי בגלל שהוא לא רואה אותם כל השבוע (זה לא תמיד מתאפשר לנסוע נסיעה כזו ארוכה), אבל הבעיה היא שבגלל שההורים שלו גרים בדרום אנחנו חייבים להמשיך להישאר לישון שם, בגלל שעד שהארוחה נגמרת ועד שעוזרים קצת לארגן ועד שיושבים קצת כבר מגיע שעה 12 בלילה וזה זמן שגם אני וגם הוא כבר עייפים מלעשות נסיעות ארוכות, ובעיקר בגלל שהילדים כבר נרדמים ואנחנו לא רוצים לטרטר אותם ולשבור להם את השינה ולעשות נסיעה כזו בלילה.
אז בשבוע שאנחנו שם אנחנו נשארים לישון שם לילה.
חמתי התרגלה שאנחנו ישנים שם אבל יש כמה דברים בהתנהגות שלה שמאוד מעצבנים אותי - ואני לא יודעת אם אני מגזימה כלפיה או שהיא באמת עושה דברים לא במקום.
נתחיל מזה שהיא ברמת עקרונית באמת סבתא טובה, בזמן שהיא שומרת על הילדים הם תמיד יהיו מתוקתקים מקולחים נקיים ואחרי אוכל, תמיד היא תתן להם יחס ותדאג, ברגע שהיא יכולה לעזור ומבקשים ממנה משהו שקשור אליהם תמיד היא תשמור ותעזור אפילו אם זה אומר לבטל תוכניות שיש לה. בעניין הלהיות סבתא היא מתנהגת זהב, באמת ואין לי טענות.
רק שלפעמים מרגיש לי שהיא לוקחת את התפקיד הזה קצת רחוק מידי וסוג של מנסה "להשתלט" עליהם או לקבוע עליהם דברים ואני לא אוהבת את זה וזה מרגיז אותי.
הבן שלי בן השנה וחצי מאוד קשור אליה וכל פעם שאנחנו שם הוא נדבק בה והולך אחריה כמו זנב.
אתן דוגמא לדברים שמעצבנים אותי, ישבנו אחרי ארוחה בשולחן והבן שלי ביקש שוקולד, ישר היא הלכה להביא לו ואני מנגד אמרתי לה "לא אל תתני לו שוקולד עכשיו, אני לא רוצה בשעה כזאת ואני גם לא בעד זה כי זה רעל, אבל במיוחד בגלל השעה" באמת שלא אמרתי את זה בנימה תוקפנית או מזלזלת. והיא ישר התחילה להתלהם "אוי את מדברת שטויות זה בסך הכל שוקולד, הוא הילד של הבן שלי וגם לי יש זכות להחליט מה לתת לו, אני לא צריכה לבקש רשות, גידלתי 5 ימים וכולם יצאו בסדר גמור" תוך כדי שהיא דוחפת לו שוקולד לפה! אחר כך ראיתי שהיא קוראת לבעלי למסדרון והבנתי שהיא מדברת עלי ואז היא אמרה לו שאני העלבתי אותה ליד כל השולחן והורדתי מהכבוד שלה ודיברתי אליה בפקודות מה לעשות ומה לא לעשות, והיא התחילה להתקרבן ולהרחיק לכת עם עצמה ולעשות הצגות של "בסך הכל אני רציתי לתת שוקולד, אז אני לא אתן יותר כלום, אז אני לא אתקרב לילדים" והוא ישר כמו איזה טטלה פחדן אחריה אומר לה תפסיקי לדבר שטויות את תביאי מה שבא לך, ואז הוא לא דיבר על זה והכל המשיך רגיל,
אבל בלילה כשהיינו במיטה בלי קשר לכלום הוא אמר לי "זה פעם אחרונה שאת עושה את זה" אז שאלתי אותו מה עשיתי??????? אז הוא אמר זו פעם אחרונה שאת פונה לאמא שלי ככה ליד אנשים ואומרת לה מה לעשות ומה לא לעשות ומנסה להנמיך אותה, אמא שלי נפגעה.
ופה כבר באמת התעצבנתי ואמרתי לו סליחה? זה הילדים שלי ואם אני אחליט שלא בא לי לתת לו שוקולד בשעה 12 בלילה ולא בא לי לתת לו שוקולד בכלל כי אין בזה שום דבר מועיל - אז זכותי להגיד את זה, והוא כל רגע אמר לי לאמא שלי יש כוונות טובות גם לה יש זכות להגיד ואני מזהיר אותך ומזהיר אותך לא לסתור את הדברים שלה ליד אנשים אחרים וחשב על המשפט הזה שוב ושוב כאילו אני ילדה בת 4.
וזה לא רק בעניין השוקולד אלא בעוד הרבה דברים שהיא "תופסת בעלות".
הבן שלי בן השנה וחצי הרבה פעמים הולך לחדר שלה לבד, אז היא פשוט לוקחת אותו וישנה איתו בלילה ביחד עם בעלה. וכשלוקחים אותו ממנה הוא מתעורר ובוכה.
לפעמים בצהריים היא לוקחת אותו איתה ומסתגרת איתו בחדר איזה שעה וחצי- שעתיים, נכון היא מטפלת בו תוך כדי, היא מחליפה לו ומאכילה אותו, אבל מה פשר ההסתגרות הזו? ולמה הילד שלי צריך לישון בלילה איתה ועם בעלה במיטה?
אני מודעת לזה שזה הבן שלי גם כרוך אחריה אבל לי אישית זה מציק שהם ישנים ביחד בלילה.
עוד דבר הוא שבשבת בבוקר היא לוקחת אותם מעניין של לתת לי ולבעלי להמשיך לישון כדי שלא נתעורר מוקדם, ועל זה אני מעריכה אותה אני באמת צריכה את השעות שינה האלה, אבל היא לוקחת אותם לגינה או לפארק ומחליטה על דעת עצמה להביא להם שלוקים או ארטיקים או להביא להם חטיפים במבה וכל מיני ממתקים בלי לשאול אותי אפילו,
זה מעצבן אותי כל כך.
היה עוד עניין שהיה לה איזשהו אירוע של חברה שלה מהעבודה והאירוע היה במרכז אז בעלי קבע שהיא תגיע לישון אצלנו כי היא לא יכולה לחזור מאוחר בלילה דרך ארוכה.
אז כשהיא חזרה זה היה יום חמישי בלילה והיינו ערים, ובדרך כלל ביום חמישי אנחנו הולכים לישון מאוחר, אז היא חזרה בטררם כזה של איפה הילדים ואני רוצה לראות אותם למרות שהסברתי לה שהם ישנים. ואז היא שאלה את בעלי מה הוא אכל והוא אמר לה שהוא אכל טוסט איזה 3 שעות לפני ואז היא אומרת אוי ואבוי טוסט זה לא אוכל למה אין לך אוכל אני אכין אוכל לנסיך של אמא ועוד כל מיני משפטים מעצבנים מרגיזים כאילו הוא ילד בן 3. והיא התחילה להוציא לי סירים באמצע הלילה ולבשל לי במטבח ולעשות לי בלאגן!!
ותוך כדי שהיא שמה את זה על השולחן היא כאילו "מראה לי מה לעשות" ואומרת לי את רואה ככה צריך לבשל לו, ככה צריך שיהיה אוכל בבית, לארוחת ערב הוא צריך לאכול דברים כאלה" "מסכן אין לך אוכל" "אני אשלח לך הרבה סירים" והוא במקום להשתיק אותה ולהגיד לה הכל בסדר לא מרעיבים אותי הוא יושב בעצמו ושותק ואומר לה תודה אמא שאת מכינה לי אוכל.
ותוך כדי שהוא אוכל הם מדברים וצוחקים והיא מחבקת אותו מאחורה וכל רגע היא אומרת "איך אני נהנת לראות את הנסיך של אמא אוכל" וניסיתי לעקוץ אותה אז אמרתי לה הנסיך הזה בן 32...את זוכרת את זה כן? הוא לא תינוק. אז היא אומרת הוא תמיד יהיה התינוק שלי ופונה אליו בתשובה של "נכון???????" אז הוא אומר לה כן אמא.. מתחבקים כאילו לא ראו אחד את השני יובל.
זה הגיוני??????!!!!!!!!!!!!!
אפילו אלי הוא לא פונה ככה!!!!!!!!!!
כל פעם שהיא פונה אליו הוא עונה לה - כן חיים שלי, כן יפה שלי, כן אמא, כן מאמוש, אוהב אותך, כל הוואטסאפ שלהם לבבות (כי היא עושה לו את התסביך הזה אני שמה לב), היא כל בוקר שולחת לו הודעות בוואטסאפ "מה שלום הנסיך של אמא" והוא מדבר אליה כמו שהוא בחיים לא דיבר אלי.
גם לי הוא אומר חיים שלי אבל מידי פעם, ממש לא כל משפט, אצלה זה כל משפט,
הוא יושב לידה ויכול להגיד לה "אמא שלי הכי יפה בעולם" "אמא שלי מושלמת" כל דבר שהיא שואלת אותו הוא עונה בחיים שלי מאמי. מחבק אותה המון. שם לב לפרטים הקטנים אצלה זה מטריף אותי. שואל אותה אם היא החליפה צבע בשיער, מחמיא לה, שואל אותה אם הנעליים חדשות, ואיזה יפה לה,
אפילו לי הוא לא שם לב שאני מחליפה צבע אם אני לא מאירה את עיניו ובטח שהוא לא שם לב לנעליים חדשות ודברים כאלה אם אני לא אשאל אותו.
הוא בחיים לא היה חם אלי כמו שהוא חם אליה!!!!!!!!!!!!!! זה משגע אותי ומטריף אותי.
היא שולחת לו סמיילים מאוהבים לבבות נשיקות חיבוקים והוא מחזיר לה 20 לבבות ברצף, אם אני ישלח לו לבבות הוא ישלח לי רק לב אחד.
אני יודעת שזה קטנוני להיתפס על זה אבל זה לא בשליטתי.
הנוכחות שלה פשוט מעצבנת אותי.
וזה לא שהיא אישה מבוגרת מאוד שמשועממת ואין לה מה לעשות בחיים והיא נתפסת לבן שלה.
היא בכלל צעירה! היא בסה"כ בת 52. היא עדיין עובדת. יש לה חברות, יש לה בעל, יש לה משפחה, היא מטיילת, נוסעת לחו"ל, יש לה עוד נכדים - לא ראיתי שלבנות שלה יש לה כזה תסביך.
ד"א יש לה תסביך גם לבן השני וגם האישה השניה סובלת, הבן השני בכלל גר לידה והולך לאכול אצלה כל יום צהריים במקום לחזור הביתה ולאכול עם אשתו, לוקח אליה את הילדים אליה כל יום פשוט כל יום אחרי שהוא מוציא אותם מהגנים והם נשארים אצלה איזה שעה וחצי,
אז זה לא דמיון רק שלי או משהו כזה.

העניין הוא שכשמזכירים אותה ליד בעלי אז מתחיל להתעורר לו התסביך שאסור לדבר עליה.