היתה לי ילדות קשה, אני בן אדם חרדתי (יכול להיות שבגלל הילדות שלי) ולפני 7 שנים התחילו להיתפס לי שרירים בצורה כרונית בגוף (התכווצויות וקפיצות שרירים שנשארים רצוף ללא הפסקה 24/7, 7שנים! גם כשאני לא בלחץ). מאז שהשרירים התחילו להיתפס/לקפוץ ללא הפסקה הבנתי שאין ברירה ואני חייבת לקחת ציפרלקס (כמובן שבהתחלה סירבתי לכדורים כמו הרבה אנשים) אבל המצב שלי נהיה פיזי וכרוני (יכול להיות שיש לי מחסור כרוני בסרוטונין...לא יודעת). אני מרגישה שהשרירים קופצים ונתפסים כבר בלי קשר לאם אני בלחץ או לא והציפרלקס מונע החמרה של מצב השרירים. תמיד כשאני מנסה להפסיק עם הציפרלקס המצב מחמיר יותר מהרגיל וכבר נהיה לי קשה ללכת בגלל המצב של השרירים. הסיבה לניסיון ההפסקות זה הרצון להיכנס להיריון וגם בעלי שלוחץ על הפסקת התרופה ואני מרגישה כבר שאני צריכה לבחור בין הבריאות שלי לבין היריון כי אני לא רוצה לקחת סיכון ולהיות בהיריון עם ציפרלקס כי לדעתי זה "לשחק" עם המוח של העובר. בכל זאת, זו תרופה פסיכיאטרית. הבעיה שלי מורכבת: 1. בעלי לא מבין אותי והוא טוען שהמצב הפיזי לא כרוני וכמה שאני מנסה להסביר שאני מכירה את הגוף שלי וזה כן כרוני, הוא לא מבין ורוצה שאפסיק עם התרופה. 2. הצעתי לו לעשות פונדקאות כי אני לא רוצה לקחת תרופה בהיריון והוא לא מוכן לשמוע על זה. מה לעשות? החיים שלי מסובכים. כל עצה תתקבל בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025