הכל טוב ויפה שאנחנו יחד ברגע שהוא רחוק הוא שוכח ממני

שלום
אני וחבר שלי כשנה יחד, הוא גדול ממני כמעט ב5 שנים, הוא סטונדט ואני סיימתי את לימודיי.
זו הזוגיות הרצינית הראשונה שלי, שכבנו לאחר כחצי שנה, הוא לא לחץ עליי ורק עזר לכך שהחוויה תהיה מושלמת והיא אכן כך.
אנחנו גרים במרחק של כשעה אחד מהשנייה, בזמן החופש היינו נפגשים יותר אך כרגע שהוא לומד אנו נפגשים פעם בשבוע/ שבועיים.
הכרנו כבר את המשפחות והחברים אחד של השנייה- דבר המראה לי על רצינות מצידו.
אנו מדברים על עתיד משותף, איפה נגור, איך נחנך את הילדים וכו' והוא תמיד מציין שרוצה לחיות לנצח איתי.
כמו כל זוג יש לנו בעיות כאלה ואחרות, עד כה הבעיה העיקרית שלנו הייתה בעיית התקשורת, אני אחת שמדברת פחות ולא מרבה לשתף ולדעתו גם קצרת סבלנות בהקשבה, בעיה זו נפתרה למדנו לנהל שיח שמקובל על שני הצדדים.
יש בעיה נוספת שדי קשה לפתרון,היא נוצרת כשאנחנו רחוקים אחת מהשנייה פיזית. כשאנחנו יחד הכל מושלם, נהנים מאוד, לא מרגישים איך הזמן עבר ודבוקים אחד לשנייה.
אתן קצת רקע על מנת שתוכלו להבין את הסיפור בשלמותו ואולי לעזור...
בן זוגי הוא אדם שאוהב את השקט שלו, לפעמים צריך קצת זמן פנוי לעצמו, לקרוא, לחשוב או לטייל. הוא מאוד טוטאלי, למשל אם הוא עסוק בלימודים או בסידורים אין סיכוי שאשמע ממנו באותו היום- הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד וכאשר חושב עליי הוא לא מצליח להשלים את משימותיו ולכן חשוב לו לסיים את כל מה שיש לו לעשות ורק שהוא פנוי לשוחח איתי, אני מדברים לרוב בשעות הבוקר, "בוקר טוב, יום טוב" וכמה דק שיחה בערב.
אך יש מצבים שאני יכולה לא לשמוע ממנו יותר מיממה למרות שאני שולחת הודעות ומתקשרת אין מענה, גם אם הוא בממתינה הוא לא חוזר אליי, מצב זה מאוד פוגע בי וגורם לי לחשוב שהוא לא מתגעגע אליי כמו שאני אליו או שהוא לא חושב עליי מספיק במהלך היום.
ברגע שהוא עונה או מתקשר מתחיל ריב רציני בנושא,אני מסבירה לו שאני נפגעת והוא מצידו טוען שאין סיבה שאדע כל דבר שהוא עושה במהלך היום ומותר לו לקחת זמן לעצמו, זאת ועוד הוא אמר שינסה לשנות את הגישה אבל זה לא קורה... אני מתוסכלת אני נמצאת במערכת יחסים שהיא מושלמת שאנחנו יחד אבל שהוא בעיסוקיו אני מרגישה לבד מידי.
אשמח לעצות מה אוכל לעשות על מנת לתקן את המצב ולמנוע את הפגיעה שלי כל פעם מחדש