האמת שזוהי הפעם הראשונה שאני כותב פה כל הזמן רק קראתי שאלות ותשובות של אנשים אחרים.אני מתחיל לכתוב עכשיו כי הבנתי שאי אפשר לגלות את שמי וזה נתן לי יותר מוטיבציה.
אני בן 15 לומד בפנימייה אבל לא בגלל בעיות במשפחה או בעיות כלליות, סתם לומד בפנימייה לשיפור איכות החיים בעתיד או משהו כזה, בקיצור קשה לי מאוד כי בבית שלי אני יכול להשאר יום שלם מחוץ לבית ולדעת שאף אחד לא נגע לי בדברים או שאני בלי לוח זמנים, אני דואג לעצמי. אבל עכשיו אני מתחיל פנימייה וזה מעלה בי הרבה מאוד חששות של דברים מאוד קטנים כמו מי אצלי עכשיו בחדר והאם המזרון שלי מלוכלך. אני נראה לכל מי שמכיר אותי גבר אבל בלב אני עדיין אותו הבן זקונים שמתגעגע למשפחה שלו (לאו דווקא לאמא או אבא אני מתגעגע הרבה גם לפעמים לאחים) עכשיו אני לא יודע מה יש לי , כולם נראים לי שמחים ואוהבים את הפנימייה אבל רק אני כל היום עצוב ומדוכדך ולא מתקשר עם העולם. ניסיתי להצטרף לתנועת נוער כדי שיהיה לי פחות חששות ואוכל "לחלק" את החששות שלי בין התנועה לבין הפנימייה אבל אני לא מרגיש שזה עוזר כי זה אפילו יותר גורם לי לדאוג "למתי להכין פעולה?","האם המדריך שאיתי יהיה טוב?" אני כולי מלא בשאלות ודאגות אז הייתי שמח לשמוע מישהו שעבר את מה שאני עובר ושיתן לי עצות כי כל פעם מתפתחת לי דאגה אחרת ואני לא מצליח ללמוד בראש שקט כי בסך הכל מה שאני רוצה זה רק לעבור את התקופה הזאת בשלום ולהיות איש טוב בעתיד...
(נ.ב בבקשה לא להוסיף קללות או שטויות, רק דברים שקשורים)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025